עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
הוצאת אסטרולוג  (27)
ספר ילדים  (27)
אוריון הוצאת ספרים  (25)
הוצאת רימונים  (16)
הוצאת פרדס  (15)
ספר שירה  (15)
דני ספרים  (14)
אהבה  (12)
הוצאת אוריון  (12)
שואה  (12)
שירה  (12)
ספרות מתורגמת  (11)
הוצאת גוונים  (10)
ספרים  (10)
ספרי מקור  (9)
אחוזת בית  (8)
ילדים  (8)
מתח  (8)
ספרי צמרת  (8)
פעילות עם ילדים  (8)
קונטנטו דה סמריק  (8)
הודו  (7)
ספרות ילדים  (7)
נוער  (6)
הוצאת אחוזת בית  (5)
הוצאת אלרום  (5)
השירות הבולאי  (5)
יד ושם  (5)
משפחה  (5)
ספרות  (5)
אחוזת בית ספרים  (4)
ארץ ישראל  (4)
בולים  (4)
גוונים הוצאת ספרים  (4)
דני ספרים הוצאה לאור  (4)
הוצאת כרמל  (4)
זוגיות  (4)
טארוט  (4)
סיפורים  (4)
סיפורים קצרים  (4)
פרדס הוצאה לאור  (4)
אילנה הראל  (3)
אסטרולוגיה  (3)
בריאות  (3)
הוצאת אבן חושן  (3)
הוצאת ספרי מקור  (3)
הוצאת קונטנטו דה סמריק  (3)
יוגה  (3)
עדה אהרוני  (3)
קיבוץ  (3)
שפי שפס  (3)
אביחי אורן  (2)
אביחי שמידט  (2)
אגדה  (2)
אהוד בן עזר  (2)
אוריאל לין  (2)
אוריון הוצאה לאור  (2)
אושר  (2)
אימוץ  (2)
אירית ר. קופר  (2)
אלה חומוטובסקי  (2)
אמנות אקולוגית  (2)
אסטרולוג  (2)
אסטרולוג הוצאת ספרים  (2)
גילי שפירא מרטנס  (2)
דב בהט  (2)
דודי גרין  (2)
דני ספרים הוצאה  (2)
הגדה של פסח  (2)
הוצאת אופיר ביכורים  (2)
הוצאת דפים מספרים  (2)
הוצאת יד ושם  (2)
הוצאת סטימצקי  (2)
הוצאת ספרי צמרת  (2)
הורים  (2)
היסטוריה  (2)
הקיבוץ המאוחד  (2)
הרפתקאה  (2)
וולט דיסני  (2)
זיכרון  (2)
חגים  (2)
חיה גליק  (2)
ישראל  (2)
כלכלה  (2)
לחי  (2)
מחתרות  (2)
מיכל בוקר  (2)
מיכל בר פרו  (2)
מיכל סנונית  (2)
מיתולוגיה  (2)
מכתבים  (2)
מלחמה  (2)
מנחם משגב  (2)
מסע  (2)
מרדכי רימור  (2)
מתנה לילדים  (2)
נילי דגן  (2)
נתן דונביץ  (2)
סול פורט  (2)
ספרות מתורגמ  (2)
ספרי נוער  (2)
עברית  (2)
עפרה נחמד  (2)
פביאן ברויטמן  (2)
פורד מדוקס פורד  (2)
פילוסופיה  (2)
פמניזם  (2)
פנטזיה  (2)
פסיכולוגיה  (2)
פרדס הוצאת ספרים  (2)
פרוזה  (2)
צילום  (2)
ציפי שחרור  (2)
קבלה  (2)
קומיקס  (2)
קוראים הוצאת ספרים  (2)
קלפי טארוט  (2)
ראיון  (2)
ראשית קריאה  (2)
רמי בר אדון  (2)
שי זכאי  (2)
שירים  (2)
שנות השישים  (2)
שרי שביט  (2)
תמי גיל  (2)
תמר פריד  (2)
א.ה. הונזה  (1)
אבא על ארבע  (1)
אבולוציה אישית  (1)
אבות  (1)
אבן חושן  (1)
אבנר שיריזלי  (1)
אגדות  (1)
אגדות עם  (1)
אדם פולדס  (1)
אהבת נשים  (1)
אהרון דולגופולסקי  (1)
אודי צופף  (1)
אוכל  (1)
אוסף בולים  (1)
אופיר עוז  (1)
אוקי שפרן  (1)
אוראן  (1)
אורגד ורדימון  (1)
אורה קרופיק  (1)
אורי ארזי  (1)
אוריה באר  (1)
אוריון הוצאת ספר  (1)
אורין אסף  (1)
אורית גליקסמן  (1)
אורית רז  (1)
אורית רינגל  (1)
אורלי לוק  (1)
אורנה פילץ  (1)
אושו  (1)
אותיות  (1)
אחוזת בית - ספרים  (1)
אחים  (1)
איגור איבניצקי  (1)
אידית בולברינג  (1)
איכות חיים  (1)
אילה בן לולו  (1)
אילת ס. אסף  (1)
אינדיבידואציה  (1)
אינה דוידוביץ  (1)
איניד בלייטון  (1)
איריס יוטבת  (1)
איתי בודל  (1)
איתי יצחקי  (1)
אלגוריה  (1)
אלגיר  (1)
אלי גידו  (1)
אלי מורג  (1)
אלי שרייבר  (1)
אלרום  (1)
אמה הילי  (1)
אמיר אור  (1)
אמנון בוים  (1)
אמנון זקונט  (1)
אמנות  (1)
אנגלית לילדים  (1)
אנטוניו קלסאדו  (1)
אנריקה ויל  (1)
אנתרופולוגיה  (1)
אסטרולוג הוצאה לאור  (1)
אפיק - ספרות ישראלי  (1)
אפיק ספרות ישראלית  (1)
אפל  (1)
אקולוגיה  (1)
אראלה תלמי  (1)
ארוטיקה  (1)
אריאלה בהלול-דימנד  (1)
אריה מארק  (1)
ארכיאולוגיה  (1)
בארץ המובטחת  (1)
בו  (1)
בודהא  (1)
בול אישי  (1)
בול חברתי  (1)
בול ישראלי  (1)
בולי ענפי ספורט  (1)
בטי גרינברג  (1)
ביאליק  (1)
ביוגרפי  (1)
ביוגרפיה  (1)
בלה גוטרמן  (1)
בלהה קלישר ברנר  (1)
בני נוער  (1)
בניטו פרז  (1)
בעז הירש קונטנטו דה סמריק  (1)
בעיות במתמטיקה  (1)
ברי פריגת  (1)
בריאות מ הטבע  (1)
בת מצווה  (1)
בתי משפט  (1)
גוונים הוצאה  (1)
גוונים הוצאה לאור  (1)
גוף ונפש  (1)
גור וידאל  (1)
גטו ורשה  (1)
גידי קורן  (1)
גיין אוסטן  (1)
גיל ההתבגרות  (1)
גיל הראבן  (1)
גילוי וכיסוי  (1)
גילוי עצמי  (1)
גילי ויינטראוב  (1)
גילת חסין  (1)
גירושים  (1)
גלויות  (1)
גלות  (1)
גלים הוצאת ספרים  (1)
גלים הוצאת ספרים אחרת  (1)
גלעד שמאע  (1)
גנט טשגיאן  (1)
גרסה דיגיטלית  (1)
גרפולוגיה  (1)
גרשון אקשטיין  (1)
דב ינאי  (1)
דבורה עומר  (1)
דבורי רנד  (1)
דואר ישראל  (1)
דוד בוסי  (1)
דודי אוחיון  (1)
דינוזאורים  (1)
דמי חנוכה  (1)
דמיון מודרך  (1)
דן אלבו  (1)
דנה מויסון  (1)
דניאל דנה  (1)
דניאל פנק  (1)
דפים מספרים  (1)
דר דב ינאי  (1)
דר דרורה בהרל  (1)
דר שי שגב  (1)
דר שמעון אזולאי  (1)
דרמה  (1)
דת  (1)
הברית החדשה  (1)
הגדה  (1)
הגדה לפסח  (1)
הדס רון-זרחי  (1)
הדרת נשים  (1)
הון-שלטון  (1)
הוצאת  (1)
הוצאת אדוונ  (1)
הוצאת אוניברסיטת תל אביב  (1)
הוצאת אחזת בית  (1)
הוצאת אסטרולו  (1)
הוצאת אסיף  (1)
הוצאת אעלה בתמר  (1)
הוצאת בדיוק  (1)
הוצאת בית אל  (1)
הוצאת הספרים אוריון  (1)
הוצאת יסוד  (1)
הוצאת כרמל - ירושלים  (1)
הוצאת לייף סנטר  (1)
הוצאת מבע  (1)
הוצאת מנדלי מוכר ספרים  (1)
הוצאת מסדה  (1)
הוצאת נטבוק  (1)
הוצאת סנדיק ספרים  (1)
הוצאת ספרים אוריון  (1)
הוצאת ספרים אסטרולוג  (1)
הוצאת ספרים סטימצקי  (1)
הוצאת עיתון 77  (1)
הוצאת עתון 77  (1)
הוצאת פרד  (1)
הוצאת צבעונים  (1)
הוצאת קינג  (1)
הוצאת קשב לשירה  (1)
הוצאת ראובן מס  (1)
הוצאתאלרום  (1)
הוקאן אוסטלונד  (1)
הורדוס  (1)
הורות  (1)
הורים וילדים  (1)
הורים ומתבגרים  (1)
החמישיה הסודית  (1)
הילה  (1)
הילה חבקין  (1)
הילינג הוליסטי  (1)
היפנוזה  (1)
היפנותרפיה  (1)
הישגים  (1)
הלל לרמן  (1)
הנסיך הקטן  (1)
הנצחה  (1)
העצמי  (1)
העצמת הורים  (1)
הפעלה לילדים  (1)
הצלחה במבחן  (1)
הרבי מלובביץ  (1)
הרכבת מכוניות  (1)
הרפתקה  (1)
השבעיה הסודית  (1)
השירות בולאי  (1)
התבגרות  (1)
התחדשות הנבואה  (1)
התחלה חדשה  (1)
ואליד צאדק  (1)
וולף בולבה  (1)
וצלר אלפרד  (1)
ורדה אליעזר  (1)
זוהר אביב  (1)
זיווג  (1)
חבד  (1)
חבצלת פרבר-שפר  (1)
חבר כנסת  (1)
חברים  (1)
חגי רזניק  (1)
חגי תשרי  (1)
חדוה טרגר  (1)
חדוה פרחיה  (1)
חיותה דויטש  (1)
חיותה כצנלסון  (1)
חיים  (1)
חינוך  (1)
חינוך ילדים  (1)
חכמה סינית  (1)
חמלה  (1)
חממה ספרותית  (1)
חן קוצינסקי  (1)
חנה סנש  (1)
חנוכה  (1)
חנן גטריידה  (1)
חרוזים  (1)
חתול  (1)
טבע  (1)
טובה גמליאל  (1)
טיולים  (1)
טיפול  (1)
טיפול הומיאופטי  (1)
טל נויברגר  (1)
טלי לוי  (1)
טליה מרים גולן  (1)
טרנסגנדריות  (1)
טרקלין הוצאת ספרים  (1)
יאיר חן  (1)
יאיר רובל  (1)
יאיר שטרן  (1)
יהדות  (1)
יהודה בן נחום  (1)
יהודה תלמי  (1)
יהודי מצרים  (1)
יהודי צפון אפריקה  (1)
יהודים בארצות האסלם  (1)
יואב זוהר  (1)
יובל בן-עמי  (1)
יום טוב סמיה  (1)
יומנים  (1)
יונת קציר  (1)
יונתן ברקאי  (1)
יוסף טובי  (1)
יוסף עוזר  (1)
יורם קול  (1)
יחסים כפויים  (1)
ילד פלא  (1)
יעל אופיר  (1)
יעל מושיוב  (1)
יעל צבעוני  (1)
יעל רוטנברג  (1)
יעקב קלקשטיין  (1)
יעקב ראבקין  (1)
יפן  (1)
יפעת נבו  (1)
יפתח אלוני  (1)
יצחק אליעזרוב  (1)
יצחק רובין  (1)
ירון ליבנה  (1)
ישראל דנציגר  (1)
כוחות ריפוי  (1)
כינרת מעיין  (1)
כירולוגיה  (1)
כלי נגינה  (1)
כנרת הוצאה לאור  (1)
כנרת זמורה ביתן  (1)
כנרת זמורה-ביתן  (1)
כנרת מעיין  (1)
כנרת רובינשטיין  (1)
כרמלה נשר  (1)
כתב יד  (1)
כתוב סדרה לשירה  (1)
לאה ברק  (1)
לואיזה מיי אלקוט  (1)
לורה וול  (1)
ליאור אלפרוביץ  (1)
ליאור קומרובסקי  (1)
ליאור שדה  (1)
ליאורה בן יצחק  (1)
ליברוס הוצאה לאור  (1)
לידיה גורדון קנכט  (1)
לימור דגני  (1)
לימור טלמור  (1)
מ.ר. סלע  (1)
מבנה המשפט  (1)
מדיטציה  (1)
מדינת ישראל  (1)
מדריך להצלחה  (1)
מוגבלות  (1)
מודן הוצאב לאור  (1)
מודן הוצאה לאור  (1)
מוות  (1)
מוטי רימור  (1)
מומביי  (1)
מונדיאל  (1)
מונוגרפיה  (1)
מוסיקה  (1)
מורגן רייס  (1)
מזלות  (1)
מחאה חברתית  (1)
מחול  (1)
מט אנדרסון  (1)
מיכאיל לרמונטוב  (1)
מיכה פז  (1)
מיכל בר-פרו  (1)
מיכל הרטשטיין  (1)
מיכל זינגר  (1)
מיכל פלסקוב  (1)
מיניות  (1)
מיקי קאופמן  (1)
מישל מזאל  (1)
מיתוסים  (1)
מלטה  (1)
מנדלה  (1)
מנדלות  (1)
מנהגים  (1)
מנהיגות  (1)
מסורת  (1)
מסע אישי  (1)
מסעדות  (1)
מסתורין  (1)
מערכות יחסים  (1)
מפת לידה  (1)
מצרים  (1)
מרגלית זהר אילון  (1)
מרד גטו ורשה  (1)
מרדכי אנילביץ  (1)
מרטין גילברט  (1)
מרסל לוי  (1)
משבר  (1)
משה אלעד  (1)
משה שלם  (1)
משה שרון  (1)
משפט  (1)
מתכונים  (1)
מתמטיקה  (1)
מתנה  (1)
מתנה לחג  (1)
מתנה לחנוכה  (1)
נגה מרקמן  (1)
נובלה  (1)
נומרולוגיה  (1)
נומרולוגיה קבלית  (1)
נוסטלגיה  (1)
נוער במצוקה  (1)
נופים  (1)
נורית זרחי  (1)
נורית רביב אקסלרד  (1)
נטסומה סוסקי  (1)
ניב קפלן  (1)
ניו יורק  (1)
ניצה בן-ארי  (1)
ניצה סלונים  (1)
ניר גוטליב  (1)
נירית הלבני  (1)
נמרוד הראל  (1)
נעה שדור  (1)
נעמה ארז  (1)
נפרטיטי  (1)
נפש האדם  (1)
נפתלי ברזניאק  (1)
נפתלי פרום  (1)
נשיות  (1)
נשים  (1)
נשים ערביות  (1)
נתי אלדר  (1)
נתן שורק  (1)
ס. יזהר  (1)
סאטירה  (1)
סבסטיאן בארי  (1)
סדנת כתיבה  (1)
סדר המלים  (1)
סדרת פנטזיה  (1)
סדרת קוראים צעירים  (1)
סטימצקי  (1)
סטימצקי הוצאה לאור  (1)
סיון הר-שפי  (1)
סין  (1)
סיפורים קצר  (1)
סלה הוצאת ספרים  (1)
סלין אסייג  (1)
סמדר גרוסמן  (1)
סנדיק ספרים  (1)
ספורט  (1)
ספר בישול לילדים  (1)
ספר הרפתקאה  (1)
ספר זיכרון  (1)
ספרות אנגלית  (1)
ספרות לנוער  (1)
ספרות מופת  (1)
ספרות מקור  (1)
ספרות צתורגמת  (1)
ספרי טארוט  (1)
ספרי ילדים  (1)
ספריית בית-אל  (1)
ספרים לנוער  (1)
ספרית הפועלים  (1)
ספרית פועלים  (1)
סרטן שד  (1)
עדויות  (1)
עדי מילשטיין  (1)
עדי קוליק  (1)
עדנה בוכמן  (1)
עדנה מיטווך-מלר  (1)
עולם החיות  (1)
עומרית קאלק  (1)
עורבים  (1)
עיון  (1)
עילי פלד  (1)
עינת צפון  (1)
עלי שלכת  (1)
עליזה גלקין סמית  (1)
עלית תימן  (1)
עמיחי יעקב שפירא  (1)
עמית מנחמי  (1)
עמלה עינת  (1)
עמליה ארגמן ברנע  (1)
ענבר אשכנזי  (1)
ערבים  (1)
ערן גדות  (1)
פאזל  (1)
פאראפסיכולוגיה  (1)
פואמה  (1)
פוליטיקה  (1)
פחד  (1)
פחוט  (1)
פטריק מודיאני  (1)
פייסבוק  (1)
פיליפ קלודל  (1)
פלילים  (1)
פנטזיה לנוער  (1)
פנינה מרמלשטיין  (1)
פסח  (1)
פעילויות ילדים חנוכה  (1)
פעילות לילדים  (1)
פעילות קוגניטיבית  (1)
פריצת דרך  (1)
פרס ספיר  (1)
פרקליטים  (1)
פרשת השבוע  (1)
צבא  (1)
צבעים  (1)
צופית אופנגנדן  (1)
צורות  (1)
ציון זכאי  (1)
ציונות  (1)
צילום פנורמי  (1)
צפורה לביא  (1)
קאוצינג  (1)
קארל מאי  (1)
קבלה מודרנית  (1)
קטי רויטמן  (1)
קיבוץ רביבים  (1)
קלוד כהן  (1)
קלטות ילדים  (1)
קלסיקלטת  (1)
קמבודיה  (1)
ר.ג. אולדברג  (1)
ראובן נמדר  (1)
ראובן שפירא  (1)
ראיון מרתק  (1)
רבקה רבינוביץ  (1)
רוחניות  (1)
רומאן  (1)
רומה נוטקביץ בן עטר  (1)
רומן  (1)
רומן היסטורי  (1)
רומן משפחתי  (1)
רומנטיקה  (1)
רוני ברבש  (1)
רוני ויינשטיין  (1)
רועי ישורון  (1)
רות עמירן  (1)
רות שפירא  (1)
רותי גליק  (1)
רותי יצחקי-ריכטר  (1)
רזי בוברוב  (1)
רייקי  (1)
רינה עוזיאל בלומנטל  (1)
ריפוי אנרגטי  (1)
ריפוי עצמי  (1)
ריצרד ביירן  (1)
רם מוסקוביץ  (1)
רמלה  (1)
רן ובר  (1)
רפאל סוסלר  (1)
רפואה  (1)
רשתות חברתיות  (1)
שאול אבישי  (1)
שולמית ברונשטיין-זוננברג  (1)
שולמית הרטל  (1)
שוש הרטום  (1)
שושנה קירש  (1)
שחף הגפני  (1)
שחר קובר  (1)
שי אור  (1)
שי סנדיק  (1)
שיר קורן  (1)
שירה קלאסית  (1)
שירי אהבה  (1)
שירים והגיגים  (1)
שלום שבזי  (1)
שלומי אלדו  (1)
שלומי טל  (1)
שלומי צרקה  (1)
שלי שילה גולדברג  (1)
שליחות  (1)
שמואל פפרברג  (1)
שמואל פרץ  (1)
שמות  (1)
שניר אילן  (1)
שפת החיות  (1)
שרה מלינובסקי  (1)
שרון נריה בר-און  (1)
שריי יוספה גלב  (1)
שרית גרדוול  (1)
תאטרון תמונע  (1)
תאריך לידה  (1)
תודה  (1)
תודעה  (1)
תומר פלד  (1)
תורת הרוח  (1)
תורת זן  (1)
תיעוד  (1)
תל-אביב  (1)
תנך  (1)
תקומה  (1)
תרבות קדומה  (1)
תרגום הוצאת סנדיק  (1)
ארכיון
המלך בא לגן
02/06/2014 20:08
ציפי ארצי
מיכל בר פרו, ספר ילדים, הוצאת אוריון

ספר חדש:


"המלך בא לגן" מאת מיכל בר פרו

 

לדעת להתחשב



 

ילדים לא נולדים עם חברים, הם רוכשים אותם במסגרת חברתית מובנית כמו גן הילדים למשל. התחשבות באחרים היא חשובה מאוד במסגרת הקנית דפוסי החברות. כל ילד וילדה הוא מלך בממלכתו. תארו לכם חדר המלא במלכים ובמלכות השולטים בממלכה - הרי זה פשוט באלגן אחד גדול! ילדים מגיעים למסגרות החוץ מתוך ביתם הממלכה המוגנת שמקבלת אותם בכל תנאי והתנהגות שלהם. לא פעם הילד מתנהג כרודן קטן והילדה כמלכת הלבבות השלטת. הספר 'המלך בא לגן' מאת מיכל בר פרו, בהוצאת הספרים 'אוריון' הינו סיפור ילדים מקסים מקורי ומעורר השראה על המלך באלגן שמגיע סוף סוף אל גן הילדים כשהוא מלא בציפיות לקראת החוויות המצפות לו ביומו הראשון בגן. אבל כצפוי, גם לו כמו לכולנו קצת קשה בהתחלה... והמלך באלגן עושה את כל הטעויות האפשריות ממש בלי כוונה. 

 

המסר לילדים הינו פשוט מאוד - מי שרוצה שיהיו לו חברים צריך להתנהג כחבר וזה אומר להתחשב בצרכים של האחר שלא תמיד עולים בקנה אחד עם הרצון שלי. כמו למשל להמתין בסבלנות בתור, לשתף במשחקים ובצעצועים והחשוב מכל לכבד את החבר שממולי. המילים החשובות בהם כדאי להשתמש הן: סליחה, תודה, בבקשה שהן שימושיות וחשובות מאוד בתקשורת החברתית בגילאים הרכים ויכולים לגשר על פערים התנהגותיים הנוצרים כתוצאה מהתנהגות פוגענית ולא ראויה כלפי האחר. את הספר אייר מנחם הלברשטט, ומיועד לגילאי 4-8.

 

המלך הגיע לשער הגן וצלצל בפעמון. דינג-דינג-דונג! "זה אני, המלך באלגן!" הוא צעק בקול רם, "והנה באתי אל הגן!". "לא לצעוק", קראה הגננת מבפנים, "ומי זה בא כל כך מאוחר? אה, זה אתה, מלכי היקר". המלך נכנס שמח ומאושר. הרי זאת הפעם הראשונה שהוא בא לגן. הוא ישחק, יצייר, ישיר וירקוד, ויהיו לו המון חברים וחברות, אבל... איפה השטיח האדום?! ומה עם תרועת חצוצרות, כזו כמו שלכל מלך צריכה להיות?! (מתוך הספר).


 

מיכל בר פרו (41), אם ל-4 ילדים, מהרצלייה, בעלת תואר ראשון במדעי המדינה מאונ' ת"א, שמאית מקרקעין, בעלת חברה לשמאות מקרקעין וניהול נכסים בהרצליה. 'המלך בא לגן' הוא ספרה השישי, אחרי  רומן מצליח, ספר לראשית קריאה 'חבורת איקס ובית הרוחות' (ראשון בסדרה) וספרים בתחום הנדל"ן, הפנטזיה והשירה.

                                        

על ההשראה לכתיבת הספר מספרת מיכל בר פרו, כי "בכתיבת ספרי אני כמעט תמיד שואבת את ההשראה מהאנשים שסביבי. את הבלגן שעושים הילדים אני מכירה מקרוב וכמו שאומרים 'חיים ללא בלגן הם לא חיים' אבל העניין בספר הזה הוא לא הבלגן הפיזי אלא הבלגן האחר, הבלגן ההתנהגותי, חברי. ללמוד להתנהג כמו חבר או חברה, זה לא דבר שנולדים אתו. זה דבר שלומדים אותו. אחד האתגרים הקשים לי ביותר כאימא, זה להעביר לילדי את המסר שהם לא חיים ופועלים בבועה. הם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים, מתי שמתחשק להם ואיך שבא להם, בסגנון תרבות ה"בא לי ..", יש עוד ילדים ואנשים, יש סביבה, יש גם אחרים.

 

"הטריגר שגרם לי לחשוב על העלילה והסיפור של "המלך בא לגן" היה מקרה של ילדה בכיתה של בני הגדול כאשר היה בכיתה א' . במשך תקופה ארוכה הוא היה חוזר הביתה ומתלונן על בת אחת שמציקה לו וגם לאחרים, בלי חשבון ועל כך שהמורה שלו לא מצליחה להשתלט עליה. במקביל, גם הילדה הקטנה שלי סיפרה לי על תופעה דומה עם בן אחד בגן שמתנהג כאילו שהוא המלך של כל דבר – חוטף, הורס ומרביץ ובכלל לא נחמד. את הבן מהגן הכרתי והבנתי שהבעיות שלו נובעות מרקע אישי קשה. אבל את הילדה מהכיתה של בני הגדול, טרם היה לי העונג להכיר. כשהמצב הפך להיות פשוט בלתי נסבל, החלטתי להגיע לבית הספר. כמובן שלא ניגשתי אל אותה הילדה, אבל צפיתי בה מהצד וזה היה נורא. היא העיפה בעיטות ומרפקים לכל כיוון בלי אבחנה וזה לא משנה מי נפגע בדרך – ילדים, תיקים, ספרים, מחברות, קלמרים. אחר כך היא גם חרצה לשון ארוכה ועשתה פרצופים מפחידים שאף מנתח פלסטי בעל שם עולמי לא היה מצליח לחקות. זה היה מצחיק, אבל גם סיוט, כי האווירה מסביבה לא הייתה נעימה בכלל. בגלל שהיא התנהגה כמו תמנון פראי וזועם שברח מהאקווריום בדרך אל הים, אף אחד מהילדים שפחדו ממנה לא רצה לשחק איתה ולא לשתף אותה בכלום. אבל, היא נהייתה אלימה יותר ולא נחמדה בכלל. לא צריך להיות פסיכולוג בעל שם, כדי לראות את המעגל בסגנון הביצה והתרנגולת.

 

"במסגרת אירוח 'בית חם' המורה צרפה את הילדה לקבוצת הילדים שהיינו צריכים לארח אצלנו בבית. הבן שלי היה ממש בלחץ שאותה בת תהרוס את הכול. החלטתי לעשות מעשה. הזמנתי את כל ארבעת הילדים בקבוצה שלנו, רבע שעה לפני השעה היעודה והעברתי להם תדרוך בסגנון צבאי – "תהיו נחמדים, תשתפו, אל תפחדו, היא בסך הכול ילדה מקסימה, תנו לה הזדמנות" וליתר ביטחון הצעתי 'גזר' – מי שישתף ויהיה נחמד, יקבל הפתעה! היא הגיעה. כל הילדים רצו הפתעה והפכו למומחים חברתיים. זה עבד. מסתבר שפשוט צריך להיות קואופרטיבי. האירוח עבר באווירה טובה ולאחר שכל הילדים הלכו, הבן שלי אמר לי שהילדה הזאת בעצם די נחמדה והוא לא מבין למה אין לה חברים בבית הספר".


 

"מה שהפתיע אותי", מסכמת מיכל בר פרו,  "הוא שהקראתי את הסיפור לילדי. הם מאוד אהבו את העובדה ש'המלך' הוא אדם מבוגר שלא מבין כיצד להתנהג ויוצר המון באלגן, ממש כמוהם. הם הרגישו מאוד 'גדולים' במהלך קריאת הסיפור, כי הם כבר ידעו מה מותר ומה אסור בגן והם נהנו מעצם העובדה שיש אנשים מבוגרים שלא יודעים כיצד להתנהג והילדים יכולים ללמד אותם דבר או שניים על החיים".

 

מיכל בר פרו מקדישה את הסיפור באהבה לכל הנסיכים והנסיכות, באשר הם.

 

המלך בא לגן מאת מיכל בר פרו, איורים: מנחם הלברשטט, הוצאת "אוריון", לגילאי 4-8, 27 עמודים, מחיר לצרכן 48 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובאתר ההוצאה  www.orion-books.co.il 

 

0 תגובות
באווירה הפסטורלית של בית העלמין
26/05/2014 12:45
ציפי ארצי
יונתן ברקאי, הוצאת אבן חושן

 

 

באווירה הפסטורלית של בית העלמין


שירים

 

מאת: יונתן ברקאי

 

עריכה: יקיר בן-משה

 

'פטדה' סדרת השירההמקורית

 

אבן חושן – הוצאהלאור

 

* * * * * *  

(73 עמודים, 48 ₪)

 

היש קורא שיוותר אדיש למקרא שיריו של יונתן ברקאי? בלשון ישירה, ציורית ורבת דמיון, מפליג ברקאי לתוך עולם קרקסי, דמוי חלום, מבהיל ופיוטי כאחד. הספר, בעל השם המצמרר, "באווירה הפסטורלית של ביתהעלמין", מעמיד במרכזו את המוות והחיים כמי ששוכנים לא רק זה לצד זה, אוזה בעקבות זה, אלא זה בתוך זה; החיים והמוות כישות אחת.

שוב ושוב חוצה ברקאי את הגבול שבין מציאות להזיה ומלמדנו שהאמנות בעיקרה היא משחק. העיר, האדם, הטבע, הזמן, הגוף והאהבה - הכל ניתן לתחלופה, לביטול ולהמרה במשהו אחר. וכשהאמנות מכירה בכך שאנו חיים בתוך נשף מסכות של בדיה וחלום, היא עצמה הופכת לאמת. הבמה של ברקאי ריקה ומלאה, בו- זמנית, מופלאה ואמיתית עד כאב, ומזמינה את קוראיה למופע שירי בלתי נשכח.

יקיר בן משה

יונתן ברקאי, יליד 1935, חי ויוצר בתל אביב. 'באווירה הפסטורלית של בית העלמין' הוא ספר שיריו השניה רואה אור בעברית; קדם לו 'דוח קצר' (אבן חושן, 2010).

 

אגי משעול על "דו"ח קצר": "ספרו הראשון של יונתן ברקאי הוא קריאת תגר שלכוחות החיים על המוות. ספור חיים ארוך של ילד ניצול שואה המתגלגל בשמות וזהויותשונות, מתנקז כאן ל"דו"ח קצר", לשירים מפתיעים ואמיצים מנקודת מבטייחודית שהיא ניצחון הארוס על התנאטוס" .

 

יונתן ברקאי פירסם גם שלושה ספרי שירה מתורגמים לפולנית (הוצאת ורסט, לובלין) שזכו לביקורות אוהדות. כמו כן, תרגם מפולנית את ספר שיריו של תומאש יאסטרון "רק החיבה עולה לשמיים", (הוצאתפרדס, 2010),  שזכה בשבחי הביקורת.


"יונתן ברקאי מעניק לנו בעברית חיה ועכשווית שירה בת זמננו,הכתובה במקצבים חופשיים, שרבות נקודות המגע בינה ובין מה שכותבים משוררים ישראליםבאותן שנים. לקרוא את תומאש יאסטרון בעברית היא חוויה מענגת ומעשירה."

רפי וייכרט, משורר,מתרגם, מבקר ועורך "קשב לשירה"

 

התרשמותי: ספר שירה מצוין. אחרי הביקורת של רפי וייכרטואגי משעול, כבר לא נשאר לי הרבה להוסיף. אני אישית אהבתי מאד הדואליות בשירתו שליונתן ברקאי, מעין "משחקי" או וצל, של החיים והמוות. להלן, אחד השירים מהספר (עמ' 23).

 

פרידה נוספת

 

אִמִּי, שׁוּב

אֲנִי עוֹמֵדעַל קִבְרֵךְ,

 

תַּאֲמִינִי בִּי,בְּלִי לְהַעֲמִיד פָּנִים,

אַתְּ לֹא מַאֲמִינָהשֶׁאֶפְשָׁר לֶאֱהֹב ?

 

כֻּלָם מְחַכִּיםרַק לַמָּוֶת.

לָרֶשֶׁת אֶתכַּסְפֵּךְ, הִתְנַהֲגוּתֵךְ,

אֶת זֶהוּתֵךְ,מְקוֹמֵךְ ?

 

שׁוּב אֲני צָבוּעַ.

הֲרֵי אַתְּ לֹאמַאֲמִינָה

שֶׁאֶפְשָׁר פָּשׁוּטלִשְׁתֹּק מֵאַהֲבָה.

 

0 תגובות
האיכר מכפר פסגה
22/05/2014 17:03
ציפי ארצי
שולמית ברונשטיין-זוננברג, הוצאת סטימצקי

 

האיכר מכפר פסגה


 האיכר מכפר פסגה - שולמית ברונשטיין-זוננברג - אתר נוריתה


מאת: שולמית ברונשטיין-זוננברג

 

זוכת פרס הסיפור הקצר מטעםליידי גלובס בשיתוף סטימצקי

 

הוצאת סטימצקי

 

* * * * * *

 

(400 עמודים, 99 ₪)

 

 

האיכר מכפר פסגה הוא רומן אהבה הפרוש על פני השנים 1908 עד 2008 ומתאראת סיפורו של יוחנן כהן – החל מגרמניה של עליית הנאצים ועד לתקומת ישראל – כשהואשזור בשנה מחיי אבישג, בתו.

 

יוחנן הילד היהודי היחיד בבית הספר הגרמני, מושפל על ידיהמורה; "כך נראה יהודים, תלמידים," הוא אומר, ויוחנן מאבד את כל שאהבונאבק על משפחתו ועל חייו. גם אבישג הווטרינרית נאבקת על חייה, נאבקת למצוא איזוןבין הקצוות – להיפתח על גבול ההתערטלות ולחוש שבתוך עצמה היא מוגנת.

 

חיפוש עצמי, גיבוש זהות, חתירה לעצמאות, הגשמת חלומות,אומץ לב, צורך במפלט, יחסים משפחתיים והקרבה – כל אלו מקבלים התייחסות בתמה זו, שלאהבה ושל קשרי אהבה.

 

היצירה שלפנינו נעה בין מימדי הזמן והרגש, החלוםוהמציאות, הנפש והאינטלקט, הרוח והנשמה – והקריאה בה מעבירה אותנו מסע יוצא דופןונוגע ללב; מתהומות המוסר של גרמניה, דרך ילדות מורכבת של "הדור השני",ועד לבגרות סוערת השואפת להשתחרר מכבלים.

 

האיכר מכפר פסגה  הוא ספרההראשון של  ד"ר שולמית ברונשטיין-זוננברג

(1966), ילידת מושב ארבל שבגליל, "כדוריסטית",וטרינרית, מרצה ומרכזת חוג. שולמית זכתה בפרס הסיפור הקצר על סיפורה "אהבהבין אפריל לספטמבר", בתחרות "נשים כותבות" מטעם ליידי גלובס בשיתוףסטימצקי. ספר שיריה, "תמונות מכביש 90", יצא לאור בקרוב.

 

התרשמותי: הכתיבה מזמינה, הנרטיב מעניין וקשה להניח את הספר מהיד מהרגע שהתחלתילקרוא.  זה ספר המכיל קצת היסטוריה, קצתאהבה וגיבור מעורר הזדהות. המעברים בין העבר להווה הם חלקים, הזרימה מושלמת. ספרמומלץ !!

 

0 תגובות
והבית ימלא עשן
21/05/2014 14:27
ציפי ארצי
פביאן ברויטמן, גוונים הוצאת ספרים

ספר חדש: "והבית ימלא עשן" מאת פביאן ברויטמן


לחזור שוב לחיות



 

שלושה סיפורים שזורים זה בזה, יוצרים בספר והבית ימלא עשן מאת פביאן ברויטמן, שיצא בהוצאת "גוונים", רומן המיטלטל בין פנטזיה לבין מציאות, בין אהבות לבין שנאות, ובעיקר בין ייאוש לבין תקווה. הסיפור הראשון הוא עתידני, העולם התמלא עשן סמיך והוא הפסיק להתנהל כבימנו. האנושות על סף הכחדה, אין כמעט בעלי חיים, צמחים, עצים. משפחה אחת מנסה לשרוד בעולם בלתי אפשרי זה, בעזרת 'בית טוהר', ובו מערכת מיוחדת לסינון העשן. הסיפור השני הוא על מרטין, ילד רגיש, העובר התעללות רגשית ופיזית בארגנטינה, השואל שאלות סביב האנושות בכלל וסביב יהדותו בפרט. בדרך הוא מגלה את יכולת האהבה, חווה אהבת בוסר אסורה, ודרך סבלו הוא מגלה תופעות טבע אשר עלולות להביא כיליון לעולם. הסיפור השלישי הוא על ירחמיאל, ילד הנולד עם תסמונת דאון, לא מדבר והתפתחותו איטית וקשה. דרך גדילתו משפחתו ובייחוד הוריו לומדים על עצמם, ועל הבאות. המחבר מאמין שהאנושות עוד בכוחה להינצל. בשפה יפה ומענגת, ישירה ומלאת משמעויות, הוא מוביל את הקורא אל הנמצא מעבר לאופקיו המוכרים.  "זה פשוט מאוד. בדיוק כמו לעשן סיגריה. שאיפה עמוקה אחת, והאוויר על פני כדור הארץ יהיה שוב צלול. תוכלו שוב לנשום. לראות את האופק, במרחק, לראות את כל הגוונים בשקיעתה של השמש. תחזרו שוב לחיות."

                                                         

"השמש זרחה בשמיים במלוא עוצמתה. האופק האדמדם נצבע בתכלת בהיר. השמיים קיבלו גוון כחול, שאיש על פני האדמה טרם הצליח לתחום במילים. האוויר היה צלול, ומשב קריר של בוקר חלף על פני מנואל. הוא הביט מעלה וראה קונדור עף בכנפיים פרושות, מתאהב ברוח, כמו בכל יום מחדש. מפלרטט עם הגורל, בביטחון מלא שהמחר יביא עמו את מה שההווה נותן ומה שהאתמול נתן. מנואל הביט על רכס ההרים והבחין בקו המדויק המבדיל בין שמיים בארץ. אותו קו שצייר באדמתו, דמות אישה חושנית, מסתורית ונאמנה".  כך נפתח הספר. מדובר בחלום בהיר עד כאב של מנואל, אב למשפחה המתמודדת עם מציאות חדשה בעולם. העולם עצר מלכת, הוא התמלא עשן סמיך והאנושות ששרדה מחפשת דרכים להמשיך ולחיות.

 

פביאן ברויטמן (44), נשוי ואב ל- 3, מתגורר בכפר סבא, יליד ארגנטינה, נוירופסיכולוג ופסיכולוג שיקומי ורפואי. לצד עיסוקו המקצועי, כותב ברויטמן מגיל צעיר, בעיקר סיפורים קצרים ורומנים. חלק מסיפוריו הנוגעים ראו אור הן בארגנטינה והן בישראל. הוא זכה בפרסים בכמה תחרויות ספרות בארגנטינה.

 

את ההשראה לכתיבת הספר שאב ברויטמן ממספר מקורות. "הדאגה סביב איכות הסביבה שמלווה אותי מאז גיל ההתבגרות, עוד הרבה לפני שזה הפך להיות נושא באופנה. הדאגה מהזיהום האנושי, ממה שהאדם הפך להיות, מיצור מופלא המסוגל ליצור יצירות מופת ולייצר אהבה ונתינה, ליצור המכונס בעצמו, לא מעוניין בזולת, לא מושפע ממש מהרעות החולות שבעולם, ממשיך לחיות חיים מלאי אדישות וככל שעובר הזמן יותר בודד בתוך עולם מצומצם וריק. הסיפור של מרטין מבוסס בחלקו על חבר מהתיכון, שעבר התעללות מצד הכיתה, לאורך שנים. ובחלק השלישי של הרומן, הריקוד בין דת וחילוניות הוא ריקוד שאני רוקד זה שנים.

 

דרך הכתיבה אני חולם ומחפש דרכים להביע את שעל ליבי. העולם סובל מקלקולים רבים, האנושות דוהרת אחרי טכנולוגיה, תקשורת, וקידמה, וככל שעובר הזמן האדם יותר בודד, יותר לעצמו, פחות מביע ואוהב, יותר חולה ולבד. אני תקווה שמשהו ממה שכתוב בספר ושאני מאמין בו יחלחל לכמה שיותר אנשים". 

 

"היא הרגישה את המגע העדין והמהוסס ופקחה את עיניה כמחליקה אל תוך החמימות שלו. היא קירבה אליו את אצבעותיה באיטיות זהירה ונגעה בידו. הוא הבין שהתעוררה ומשך את ידו חזרה, מחביא אותה מאחורי גבו. "לא התכוונתי... אני מצטער...", מלמל. "אני לא מקבלת את ההתנצלות, תמשיך...", אמרה בחיוך ענוג, כמתוך חלום בהקיץ" (מתוך הספר) - תיאור של תחילת סיפור אהבה, אהבה צעירה, אהבת בוסר, זוג נערים המגלים את עולם הרגשות ועולם הגוף, המתמכרים לתחושות ומתעופפים לגבהים של תשוקה ורגש.  "אני מאמין שהאדם יכול לייצר אהבה, נטולת ציניות. הישגיות, קריירה, קידמה, לא שוות דבר ללא אהבה", מספר ברויטמן.

 

פביאן ברויטמן מסכם, כי "הספר עבורי זה הגשמת חלום, ולא פחות מזה מבחינתי מדובר בייעוד. זו הדרך שלי להגיד את מה שאני מאמין בו, חש אותו, חושב אותו. כולי תקווה שהספר יגיע לכמה שיותר אנשים, ושהדברים הכתובים בו יגיעו לכמה שיותר לבבות. אני מקווה שהסיפור יגרום להנאה אצל הקוראים. בד בבד להנאה, אשמח שהוא ישפיע על אנשים. המסרים ברורים, והייתי מעדיף שהקורא יבין אותם בעצמו. אני מאמין שיש בכוחו של האדם להשתנות ולהגיע למסלול שטבעי ובריא לו יותר מהמסלול אותו אנו מכירים. בימים אלה אני כותב רומן נוסף שיעסוק בחיפוש אחרי האהבה הנכונה, המדויקת".

 

והבית ימלא עשן מאת פביאן ברויטמן הוצאת הספרים "גוונים", 254 עמודים, מחיר לצרכן 72 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב בר כוכבא 29 תל אביב ובאתר ההוצאה http://www.gvanim-books.com או כספר אלקטרוני.

 

0 תגובות
והבית ימלא עשן
21/05/2014 14:27
ציפי ארצי
פביאן ברויטמן, גוונים הוצאת ספרים

ספר חדש: "והבית ימלא עשן" מאת פביאן ברויטמן


לחזור שוב לחיות



 

שלושה סיפורים שזורים זה בזה, יוצרים בספר והבית ימלא עשן מאת פביאן ברויטמן, שיצא בהוצאת "גוונים", רומן המיטלטל בין פנטזיה לבין מציאות, בין אהבות לבין שנאות, ובעיקר בין ייאוש לבין תקווה. הסיפור הראשון הוא עתידני, העולם התמלא עשן סמיך והוא הפסיק להתנהל כבימנו. האנושות על סף הכחדה, אין כמעט בעלי חיים, צמחים, עצים. משפחה אחת מנסה לשרוד בעולם בלתי אפשרי זה, בעזרת 'בית טוהר', ובו מערכת מיוחדת לסינון העשן. הסיפור השני הוא על מרטין, ילד רגיש, העובר התעללות רגשית ופיזית בארגנטינה, השואל שאלות סביב האנושות בכלל וסביב יהדותו בפרט. בדרך הוא מגלה את יכולת האהבה, חווה אהבת בוסר אסורה, ודרך סבלו הוא מגלה תופעות טבע אשר עלולות להביא כיליון לעולם. הסיפור השלישי הוא על ירחמיאל, ילד הנולד עם תסמונת דאון, לא מדבר והתפתחותו איטית וקשה. דרך גדילתו משפחתו ובייחוד הוריו לומדים על עצמם, ועל הבאות. המחבר מאמין שהאנושות עוד בכוחה להינצל. בשפה יפה ומענגת, ישירה ומלאת משמעויות, הוא מוביל את הקורא אל הנמצא מעבר לאופקיו המוכרים.  "זה פשוט מאוד. בדיוק כמו לעשן סיגריה. שאיפה עמוקה אחת, והאוויר על פני כדור הארץ יהיה שוב צלול. תוכלו שוב לנשום. לראות את האופק, במרחק, לראות את כל הגוונים בשקיעתה של השמש. תחזרו שוב לחיות."

                                                         

"השמש זרחה בשמיים במלוא עוצמתה. האופק האדמדם נצבע בתכלת בהיר. השמיים קיבלו גוון כחול, שאיש על פני האדמה טרם הצליח לתחום במילים. האוויר היה צלול, ומשב קריר של בוקר חלף על פני מנואל. הוא הביט מעלה וראה קונדור עף בכנפיים פרושות, מתאהב ברוח, כמו בכל יום מחדש. מפלרטט עם הגורל, בביטחון מלא שהמחר יביא עמו את מה שההווה נותן ומה שהאתמול נתן. מנואל הביט על רכס ההרים והבחין בקו המדויק המבדיל בין שמיים בארץ. אותו קו שצייר באדמתו, דמות אישה חושנית, מסתורית ונאמנה".  כך נפתח הספר. מדובר בחלום בהיר עד כאב של מנואל, אב למשפחה המתמודדת עם מציאות חדשה בעולם. העולם עצר מלכת, הוא התמלא עשן סמיך והאנושות ששרדה מחפשת דרכים להמשיך ולחיות.

 

פביאן ברויטמן (44), נשוי ואב ל- 3, מתגורר בכפר סבא, יליד ארגנטינה, נוירופסיכולוג ופסיכולוג שיקומי ורפואי. לצד עיסוקו המקצועי, כותב ברויטמן מגיל צעיר, בעיקר סיפורים קצרים ורומנים. חלק מסיפוריו הנוגעים ראו אור הן בארגנטינה והן בישראל. הוא זכה בפרסים בכמה תחרויות ספרות בארגנטינה.

 

את ההשראה לכתיבת הספר שאב ברויטמן ממספר מקורות. "הדאגה סביב איכות הסביבה שמלווה אותי מאז גיל ההתבגרות, עוד הרבה לפני שזה הפך להיות נושא באופנה. הדאגה מהזיהום האנושי, ממה שהאדם הפך להיות, מיצור מופלא המסוגל ליצור יצירות מופת ולייצר אהבה ונתינה, ליצור המכונס בעצמו, לא מעוניין בזולת, לא מושפע ממש מהרעות החולות שבעולם, ממשיך לחיות חיים מלאי אדישות וככל שעובר הזמן יותר בודד בתוך עולם מצומצם וריק. הסיפור של מרטין מבוסס בחלקו על חבר מהתיכון, שעבר התעללות מצד הכיתה, לאורך שנים. ובחלק השלישי של הרומן, הריקוד בין דת וחילוניות הוא ריקוד שאני רוקד זה שנים.

 

דרך הכתיבה אני חולם ומחפש דרכים להביע את שעל ליבי. העולם סובל מקלקולים רבים, האנושות דוהרת אחרי טכנולוגיה, תקשורת, וקידמה, וככל שעובר הזמן האדם יותר בודד, יותר לעצמו, פחות מביע ואוהב, יותר חולה ולבד. אני תקווה שמשהו ממה שכתוב בספר ושאני מאמין בו יחלחל לכמה שיותר אנשים". 

 

"היא הרגישה את המגע העדין והמהוסס ופקחה את עיניה כמחליקה אל תוך החמימות שלו. היא קירבה אליו את אצבעותיה באיטיות זהירה ונגעה בידו. הוא הבין שהתעוררה ומשך את ידו חזרה, מחביא אותה מאחורי גבו. "לא התכוונתי... אני מצטער...", מלמל. "אני לא מקבלת את ההתנצלות, תמשיך...", אמרה בחיוך ענוג, כמתוך חלום בהקיץ" (מתוך הספר) - תיאור של תחילת סיפור אהבה, אהבה צעירה, אהבת בוסר, זוג נערים המגלים את עולם הרגשות ועולם הגוף, המתמכרים לתחושות ומתעופפים לגבהים של תשוקה ורגש.  "אני מאמין שהאדם יכול לייצר אהבה, נטולת ציניות. הישגיות, קריירה, קידמה, לא שוות דבר ללא אהבה", מספר ברויטמן.

 

פביאן ברויטמן מסכם, כי "הספר עבורי זה הגשמת חלום, ולא פחות מזה מבחינתי מדובר בייעוד. זו הדרך שלי להגיד את מה שאני מאמין בו, חש אותו, חושב אותו. כולי תקווה שהספר יגיע לכמה שיותר אנשים, ושהדברים הכתובים בו יגיעו לכמה שיותר לבבות. אני מקווה שהסיפור יגרום להנאה אצל הקוראים. בד בבד להנאה, אשמח שהוא ישפיע על אנשים. המסרים ברורים, והייתי מעדיף שהקורא יבין אותם בעצמו. אני מאמין שיש בכוחו של האדם להשתנות ולהגיע למסלול שטבעי ובריא לו יותר מהמסלול אותו אנו מכירים. בימים אלה אני כותב רומן נוסף שיעסוק בחיפוש אחרי האהבה הנכונה, המדויקת".

 

והבית ימלא עשן מאת פביאן ברויטמן הוצאת הספרים "גוונים", 254 עמודים, מחיר לצרכן 72 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב בר כוכבא 29 תל אביב ובאתר ההוצאה http://www.gvanim-books.com או כספר אלקטרוני.

 

0 תגובות
הקונכייה והחילזון
21/05/2014 14:01
ציפי ארצי

 

הקונכייה והחילזון


מאת: אלי בן-יוסף

עורך: יעקב קמין

אוריון הוצאת ספרים


* * * * * * 

 

(450 עמודים, 70 ₪)

 

 

הרומן הקונכייה והחילזון הוא סיפור אהבה מרגש.

 

הוא, איש שירות הביטחון, נשלח ליוון במסגרת משימה, ומגלה כי האישה שפגש סובלת מדימוי עצמי נמוך, ושם לו למטרה לחזק אותה.

היא, נערה צעירה וחסרת ביטחון, שמונתה לתפקיד בכיר ורגיש במשרד הפנים היווני.

יוון, מקדוניה, אלבניה ופריס חולפות במהירות על פני הקורא, וכל זאת דרך סיפור אהבתם והתהפוכות העוברות עליו ועליה, עד לסיום הטרגי.

 

אלי בן-יוסף (67) נולד ב- 1946 בירושלים. הוריו ילידי כורדיסטן, עלו ארצה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. בוגר אוניברסיטת תל אביב במדעי המדינה ולימודי עבודה. מוסמך מטעם אוניברסיטת תל אביב במינהל ומדיניות ציבורית.

 

עבד 20 שנה במרכז הרפואי "קפלן" בתפקיד מנהל מערכות מידע ומחשוב, שם פיתח מערכת ממוחשבת לניהול הרשומה הרפואית, מה שמכונה תיק רפואי, שהפך את בית החולים קפלן לממוחשב ביותר בארץ ובין הממוחשבים בעולם. היום משרתת התוכנה שפיתח את רוב בתי החולים של הכללית וחלק נכבד מבתי החולים הממשלתיים, ביניהם בית החולים שיבא, מעייני הישועה וכו'.

 

בגיל 10 לאחר שהוריו נפרדו, עבר לחולון עם אמו ושניים מאחיו.

כיום מתגורר בתל אביב, נשוי לקלייר (יאירה), אב לשתי בנות וסב לשישה נכדים.

 

התרשמותי: ספר "מזמין", מתאים לקריאה בכל מצב, מנוחה, נסיעה , ואם לא נסעתם לחו"ל, הנה אפשר להפליג בדמיון עם הרומן המרגש. עוברים באלבניה, פריס, יוון ועוד.

 

0 תגובות
עדים דוממים
27/04/2014 18:44
ציפי ארצי
שואה, יד ושם

 

 

עדים דוממים


סיפורם של חפצים מאוספי יד ושם

מאת: חביבה פלד-כרמלי

הוצאת יד ושם

* * * * * *  

(272 עמודים, 148 ₪)

 

חפצים פשוטיםהם עדים דוממיםהמנציחים סיפורי חייםשלמים. בספר עדים דוממיםמוצגים הסיפורים שמאחוריהחפצים, בניסיון לשמרולהנציח את חייהםשל בעליהם ואת נשמתם.החפצים הם בעיקרםיומיומיים ולכאורה חסריחשיבות, ומבעדם מצטייריםהאנשים עצמם,בעליהם שלהחפצים, שרבים מהםאינם עוד ביןהחיים. בשל הנסיבות המיוחדותשל השואה, משמעותם שלהחפצים האישיים האלהמועצמת מעבר לערכםהאישי-הפסיכולוגי וההיסטורי,שכן הם בבחינתעדים לדורות הבאים, המספרים בדממהעל פיסות חייםשנקטעו ועל רסיסיזיכרונות המבקשים להישמר,וככאלה יש בהם כדי להאיר פינותאנושיות ייחודיות וחד-פעמיות, לתעדן ולהנציחן.

 

כך הוא ספרהמתכונים שכתבו עובדותהכפייה במחנה רוונסבריק,שהועסקו במפעל שלחברת "סימנס". האסירותהתמודדו עם הרעב באמצעותשיחות על מאכליםושחזור מתכונים, לא אחתגם פרי דמיונן.על גבי ניירותשל חברת"סימנס", שאותם גנבומהמפעל, הן כתבומתכונים שנהגו להכיןבבית, ואיגדו אותםלכלל ספר. ספרהמתכונים הזה נשמרבידי אחת מניצולותמחנה רוונסבריק, אשרהתקשרה אל מחלקת החפציםשל המוזאון לתולדות השואה ביד ושםוהודיעה: "יש ליספר מתכונים שכתבתיבמחנה רוונסבריק". זאת הייתהאחת מפניות רבות,בטלפון ובכתב, המגיעותליד ושם מניצוליהשואה או מקרוביהם,המבקשים או המתבקשים למסורלמשמרת עולם פריטאו חפץ שהגיעמשם, מן התופתשל תקופת השואה, לכאן  -אלהחיים החדשים שנבנובמדינת ישראל.

 

במשך שניםרבות, מרבית ניצוליהשואה לא היו מודעים למלואערכו הלאומי שלהחפץ המצוי ברשותם: מסרק, גזיר נייר, בובה,רישום או ערכתתפירה. לדידם היוהחפצים חלק מדרכםהאישית לשימור זיכרונם שלבני משפחה שנרצחוושל קהילה שחרבה.רק מקצת הניצוליםפנו מיזמתם לידושם וביקשו למסור אתהפריטים שבידיהם, מתוךרצון לשַׁכְּנם במקוםמוגן שבו יספרואת סיפור השואהלדורות הבאים. כך, חנוכייה שהוצבה עלאדן חלון שלבית יהודי בגרמניההנאצית, שעל גבתצלומה נכתב: "יהודהתחיה לעד", נהפכה לסמלשל ניצחון רוחהאדם.

 

צוותמחלקת החפצים שלהמוזאון ההיסטורי שליד ושם, בניהולהשל חביבה פלדכרמלי,יזם פעולות איסוף ויצאלא אחת אלבתיהם של ניצולים,אל קרובי משפחתםשל נספים ואףאל אתרי רצחוגטאות באירופה, במטרהלחפש פריטים אותנטיים,שרידים של הסבלהאנושי, שהם בבחינתמצבה לנספים.  בתהליכי חיפושמורכבים ומרתקים, הגיעו אלחפצים מְסַפְּרִים:

אלהמסרק שסייע לבעליולהיאחז במשך כמהרגעים ביום בשגרתהעבר של היגיינהאישית; אל הנעל הזעירהשל התינוקת, שעלסולייתה נרשם תאריךרציחתה, עם מאותילדים יהודים נוספים שנרצחובאותו יום; אל הבובהשנישאה בידיו שלפעוט לאורך מסעוהטרגי, כסמל אהובומנחם של הביתהחם שנעזב, אך גם,ללא ידיעת הילד,כמחבוא מאולתר לנכסיההכספיים האחרונים שלמשפחתו.

היטיב לבטאזאת הכנר שלמהמינץ, שניגן בכינורושל מוטל'ה, נערשנרצח בשואה, וכךכתב" "כינור, זוהי נשמתושל אדם.אם לקחת אתכינורו לקחת אתנשמתו. הילד אבד,אך הכינור נשאר.אני בטוח שתשמרוהיטב על נשמתו שלילד זה"

.

אוסף החפציםמונה כיום למעלה מ-27,000 פריטים שנאספו במשך השנים.

 

לפנישהספר ראה אורהלכה לעולמה המחברתחביבה פלדכרמלי, לאחרמאבק ממושך במחלתהסרטן.

אויש

 

0 תגובות
בין אתמול למחר
27/04/2014 18:21
ציפי ארצי
אלה חומוטובסקי, ספר שירה

ספר שירים חדש: "בין אתמול למחר" 


מאת אלה חומוטובסקי


 

ספר השירים "בין אתמול למחר" מאת אלה חומוטובסקי, בהוצאת הספרים "אוריון", הוא ספר האוצר בקרבו גם מעין אוטוביוגרפיה, דיוקנאות ואירועים ראויים לציון בחייה,  כמו עלייתה לארץ.  השירים מסודרים לפי פרקים, בכל פרק מספר שירים. הפרקים כוללים שירים על מלאכת הכתיבה, על מהותו של שיר, שירי נוף וטבע, עונות השנה, שירים שחודרים פנימה אל תוך חיי הנפש. כלול בו פרק ובו שני שירים על חתולים, ופרק תמונות באלבום, שבו שירים על עצמה. השירים עוסקים גם בשתי מולדות – כשתי אמהות. כל אחת היא אוהבת וכואבת גם יחד. היא מרגישה ויודעת כי ישראל הוא ביתה, וזאת, ללא כל ספק, המולדת שלה, אך לעולם לא תוכל להתנתק מחבל הטבור הקושר אותה בחוטים הבלתי נראים אך החזקים למדי עם מולדתה הראשונה. מולדת שבה נולדה ובה חוותה את החוויות של שחר חייה: הילדות, הנעורים, הבגרות המוקדמת, הנישואים והולדת הבת הראשונה, והעיקר - ההחלטה לעזוב הכול וללכת לארץ אחרת, כדי להתחיל שם חיים חדשים.

 

אלה חומוטובסקי (43), אם ל- 3, תושבת ערד, גננת במקצועה, פסנתרנית, מדריכת פילאטיס, מספרת סיפורים לגיל רך. עלתה מאוקראינה לפני כ- 19 שנה. ספר השירים 'בין אתמול למחר' הוא ספרה הראשון.

 

אלה חומוטובסקי מספרת כי "הכתיבה באה תמיד כצורך לביטוי עצמי, מעין ניסיון להסביר לעצמי מה קורה בעולם המוסתר מעיני אחרים, בתוך הנפש. מתוך חקר עצמי את תהליכים, המתרחשים בעיקר בפנים בהשלכה למה שקורה בחוץ: נוף המשתנה, הזמן שרץ ולפעמים נעצר. כתיבה היא סוג של אמנות. האמנות לסוגיה תמיד משכה אותי אל עולמה. בהתרגשות רבה נעניתי כל פעם להזמנותיה, שהגיעו ברגעים שונים של חיי. כך יכולתי להכיר צד זה או אחר שלה ולמצוא את הנישה שלי, או לפחות לנסות לחפש.

 

"מגיל צעיר אהבתי לבקר בגלריית האמנות שבעיר מולדתי לבוב, אליה הביאה אותי בפעם הראשונה חברה טובה שלי. הייתי נכנסת לאולם ורואה תמונות גדולות ומרשימות מתנוססות על הקיר. נדמה היה לי שאיבדתי את עצמי שם, בתוך חדרים ומסדרונות, בתוך עולם שנקרא אמנות. איבדתי או גיליתי מחדש? פחדתי לנשום, לא ידעתי איך להתייחס לטרגדיות המתרחשות על הבדים ולרגשות הממלאים את לבי.  לא חשתי את רגליי, הלכתי מחדר לחדר כאילו מישהו הוביל אותי וידו הטובה והחמה החזיקה את ידי, כמו אמא האוחזת בידו של הילד שלה.

 

"ההיכרות העמוקה והארוכה ביותר בחיי הייתה ההיכרות עם מוזיקה – הסוג המעודן ואולי היחיד בין האמנויות החושף את עצמו בדרך המיוחדת והבלתי נראית: דרך צלילים, מקצבים ושתיקות.  אהבתי ולמדתי אותה. למדתי ואהבתי עוד יותר. שעות רבות, ימים, שנים. מגיל חמש למדתי לנגן בפסנתר – הייתה זו מתנה נהדרת שהעניקו לי הוריי. הפסנתר היה בעבורי חבר נאמן, לו יכולתי לספר סודות הכי כמוסים שלי, כל מה שהיה קשה לי לומר במילים. ואז באו המילים....

 

"את השיר הראשון כתבתי בכיתה א', בגיל שמונה, ואני זוכרת אותו בעל פה. אחרי זה היו המון שירים, שכתבתי בגיל ההתבגרות, בערך בגיל שש-עשרה. כתבתי גם יומן, הכול בשפה הרוסית. בעברית התחלתי לכתוב עם עלייתי לארץ.

 

"הייתי בת עשרים וארבע כשעליתי לארץ. מיד התאהבתי בשפה העברית, ובדרכי שלי העזתי גם לכתוב... השירים הראשונים היו ילדותיים, וכתבתי אותם בניסיון לברר לעצמי את משמעותן של המילים, את השפעתן, את המוזיקה החדשה של שפה חדשה. כך, בעזרת השירים הראשונים, קשרתי עם השפה העברית קשרים עמוקים של אהבה וכאב.

 

"האהבה הזאת הייתה עצומה כל-כך, עד שלא יכולתי שלא לנצל הזדמנות וללמוד את מה שחפצה נפשי יותר מכול. נרשמתי לחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון. קיבלתי את לימודיי במתנה – בתור עולה חדשה מברית המועצות והודות לגילי הצעיר. שלוש שנים נפלאות ביליתי בין כותלי האקדמיה באווירה נהדרת, בקרב האנשים שהשפיעו עליי ועל הכתיבה שלי – מרצים, סופרים, משוררים: אהרון אפלפלד, עמוס עוז, אורי ברנשטיין, יצחק בן-מרדכי, אילנה שחף, ניצה קרן ועוד.

 

"בעת לימודיי המשכתי לכתוב בשטף רב, גם שירה וגם פרוזה, כי פתאום הרגשתי חופש לכתוב. מה שלא העזתי לומר פעם בשפת אמי, יכולתי לומר כעת בחופשיות מסחררת – בעברית, השפה החדשה, שהפכה בשבילי לשפת האם השנייה. האומנם?

 

"היום אני אם לשלושה, וכגננת במקצועי אני מוקפת בילדים גם בעבודה. אני גרה בארץ שסבתא שלי וודאי חלמה להגיע אליה, בעיר המוקפת הרים ומדבר, בקצה העולם כמעט. ואני ממשיכה לכתוב. כשאני כותבת, אני מרגישה איך האושר ממלא אותי, איך הוא מחיה את כל כולי: את החושים ואת הרגשות. והמחשבה כבר הולכת, היא איננה כאן. אני מתרוממת מעל הכול. כתיבה היא אחת המתנות הנפלאות ביותר שקיבלתי בחיי. כתיבה היא כמו מסע קסום – אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע ומה נגלה; מה נמצא שם, מאחורי הדלת הסודית והחורקת, המובילה".

 

"את השירים, שבספר, כתבתי מאז שעליתי לארץ, חלקם בזמן לימודיי באוניברסיטה. לאחר מכן היו עשר שנים של שתיקה כמעט מוחלטת. שירים אחרים נכתבו בסדנת כתיבה אליה הצטרפתי, בספרייה עירונית בערד, מעין קבוצת תמיכה של נשים כותבות, בה קיבלתי המון פידבק על הכתיבה שלי. השירים לוקטו משנת 1997 ועד תהליך ההוצאה לאור 2013. ממשיכה לכתוב גם היום".

 

אלה חומוטובסקי מסכמת, כי היא ממשיכה לכתוב. יש לי גם סיפורים, שרציתי לצרף אותם לספר השירה, אך נראה לי שמתאים יותר להוציא אותם בספר נפרד".

 

בין אתמול למחר, שירים, מאת אלה חומוטובסקי, הוצאת הספרים אוריון, 72 עמודים, מחיר לצרכן 45 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובאתר ההוצאה www.orion-books.co.il

 

 

 

שירים מתוך "בין אתמול למחר" מאת אלה חומוטובסקי

 

אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים

 

אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים,

כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ אֶת הַבְּדִידוּת.

"אֲנִי" בַּשִּׁירִים זֹאת לֹא "אֲנִי"

בַּמְּצִיאוּת.

"אֲנִי" בַּשִּׁירִים חַיָּה חַיִּים מִשֶּׁלִּי,

וַאֲנִי בַּמְּצִיאוּת –

אֵין לִי חַיִּים.

אֲנִי רַק תָּוִים

לְלֹא מוּזִיקָה.

 

חַפְּשׂוּ אֶת הַמּוּזִיקָה

בֵּין הַשּׁוּרוֹת הַקְּטוּעוֹת,

בְּתוֹךְ הַשְּׁתִיקוֹת.

שָׁם תִּמְצְאוּ תְּשׁוּבָה,   

אוּלַי.

 

13.06.1997

 

כָּל שִׁיר מַתְחִיל

 

כָּל שִׁיר מַתְחִיל מֵרֶגַע שֶׁל

שְׁתִיקָה.

מִתּוֹךְ דְּמָמָה זוֹעֵק תִּינוֹק אֶל הָעוֹלָם.

גַּם אַהֲבָה נוֹלֶדֶת

מֵהִתְפַּעֲלוּת שְׁקֵטָה -

שְׁנֵי מַבָּטִים, שִׂיחָה אִלֶּמֶת...

 

* * *

 

מֵרֶגַע שֶׁהַשִּׁיר נִכְתַּב

מִתּוֹךְ בִּטְנוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר,

אֵינוֹ שַׁיָּךְ הוּא עוֹד

לִבְעָלָיו.

נוֹעַד הוּא לְהַנְשִׁים וּלְעוֹרֵר.

 

שׁוֹתֶקֶת

בְּרִיאָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים,

לָכֵן הוּא צִפּוֹרִים שָׁלַח

לָשִׁיר,

לָכֵן

בְּפִיו שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר

נָתַן הוּא שִׁיר,

וְשַׁעֲרֵי לִבּוֹ

צִוָּה הוּא לְהַשְׁאִיר

פְּתוּחִים...

לִקְלֹט

הֵדֵי קוֹלוֹת

שֶׁל הַיְּקוּם

הַמִּתְנַגְּנִים בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ,

שִׁירַת חָלִיל בּוֹדֵד

אֲשֶׁר צְלִילָיו הַנְּעִימִים

זוֹרְמִים רָחוֹק

רָחוֹק

רָחוֹק...

 

2008

 

אֲנִי נוֹגַעַת

 

אֲנִי נוֹגַעַת

בַּשְּׁתִיקָה שֶׁעוֹטֶפֶת אוֹתְךָ.

אֲנִי שׁוֹמַעַת

אֶת עֵינֶיךָ מְדַבְּרוֹת.

אֲנִי רוֹאָה

אֶת קוֹלְךָ הַקְּטִיפָתִי וְהָרַךְ.

אֲנִי מְדַבֶּרֶת

בְּיָדַי הַמְּחַפְּשׂוֹת

לִרְאוֹת

לִשְׁמֹעַ

לָגַעַת

בַּמֵּיתָרִים הָעֲמֻקִּים

שֶׁבְּלִבְּךָ.

 

יוני, 2007

 

כָּל מָה שֶׁאַתָּה

 

כָּל מָה שֶׁאַתָּה -

כָּל מָה שֶׁלִּבִּי

יָכוֹל לִכְלֹל:

 

פִּסַּת נִשְׁמָתְךָ.

אֵינִי עוֹד שׂוֹחָה

בְּיַמְּךָ הַגָּדוֹל.

 

עוֹמֶדֶת עַל חוֹף,

טוֹמֶנֶת רַגְלַי

בַּחוֹל הֶחָמִים

שֶׁל גַּעְגּוּעִים

הַצְּפוּנִים בְּתוֹכִי,

בּוֹכִים בִּמְקוֹמִי.

 

30.11.07

 

שְׁנֵי חַלּוֹנוֹת

 

פִּסַּת הַמִּדְבָּר בְּחַלּוֹנִי,

פְּסַנְתֵּר יָשָׁן

בַּחֲלוֹמִי.

יַלְדוּת

כְּתוּבָה עַל דַּף שֶׁל תָּוִים,

אֲטָבִים

עַל חַבְלֵי כְּבִיסָה.

 

אֶצְבְּעוֹתַי רוֹקְדוֹת

בֵּין שָׁחֹר לְלָבָן,

הַצְּלִילִים פּוֹתְחִים בְּשִׂיחָה

עִם הַגָּן,

הַמַּשְׁקִיף מֵחַלּוֹנִי

פָּתוּחַ לִרְוָחָה.

 

גַּן שֶׁיָּדַע גְּשָׁמִים רַבִּים,

גַּם אֲנִי בָּכִיתִי לוֹ לִפְעָמִים.

 

עֵץ הָאַגָּס וְעֵץ הַתַּפּוּחַ,

עֵץ הַמִּשְׁמֵשׁ, עֵץ הַשְּׁזִּיף

וְעֵץ הַדֻּבְדְּבָן,

שֶׁאֶת כֻּלָּם

שָׁתַל אֲבִי.

 

יָרֹק הַגָּן,

יָרֹק כְּמוֹ הַיָּם,

גַּעְגּוּעִים סְמוּיִים

לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.

 

17.07.2007

 

 

שְׁעַת אֶפֶס

 

זוּג אֶחָד

אֲנָשִׁים שְׁנַיִם

לְיַד זְגוּגִית הַחַלּוֹן

בָּאָבִיב הַקַּר

בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה

בְּקִיֶב הָרְחוֹקָה.

 

בּוֹהִים וְסוֹפְרִים

רְגָעִים אַחֲרוֹנִים

שֶׁל הַחַיִּים הַשַּׁיָּכִים לֶעָבָר.

 

כָּל מָה שֶׁהָיָה,

כָּל מָה שֶׁלִּפְנֵי,

כָּל מָה שֶׁחָלַף מִזְּמַן,

עוֹד מְעַט יִתְאַפֵּס.

הֲרֵי זֶה בָּרוּר,

הֵם לֹא יָשׁוּבוּ לְכָאן.

 

הַיּוֹם,

מַבִּיטָה בְּחַלּוֹן בֵּיתִי

הַפּוֹנֶה לַמִּדְבָּר הָרָחָב,

אוֹמֶרֶת אֲנִי לְבִתִּי:

"כַּנִּרְאֶה

יִהְיֶה גָּשׁוּם

מָחָר".

 

23.11.07

 

 

בְּתוֹךְ אֲרוֹן הַבְּגָדִים

 

בְּתוֹךְ אֲרוֹן הַבְּגָדִים שֶׁלִּי

מֻנַּחַת עַל מַדָּפִים

יַלְדוּת

מְקֻפֶּלֶת זְרוֹעוֹת, שַׁרְווּלִים,

סוֹפֶגֶת אָבָק

זִכְרוֹנוֹת מְתוּקִים

וְרֵיחַ שֶׁל פּוּדִינְג

תּוּת.

 

עַל מַדְּפֵי הַסְּפָרִים שֶׁלִּי

עוֹמְדִים אוֹ סְתָם פְּזוּרִים

יְמֵי נְעוּרִים

שְׁטוּפִים בַּדְּמָעוֹת

שֶׁל הָאַכְזָבוֹת,

סִפּוּרִים, חֲלוֹמוֹת

וּשְׁאֵלוֹת עַל לָמָּה? וּמָה?

בִּשְׂפָתַי

בְּטַעַם שֶׁל

נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה.

 

מְשׁוֹטֶטֶת כָּעֵת

בִּסְפִינַת נִשּׂוּאַי

בְּיָם שָׁקֵט לְמַדַּי

עִם קְצָת סְעָרוֹת בַּדֶּרֶךְ

וּמְגַדֶּלֶת בְּנַחַת

אֶת שְׁלֹשֶׁת יְלָדַי,

וּמִצְּחוֹקָם הַמִּתְגַּלְגֵּל

שׁוֹאֶבֶת כּוֹחוֹת

לְהַמְשִׁיךְ מַסְּעוֹתַי

לְעֵבֶר הָאִי הָרָחוֹק

אֵי שָׁם

בָּאוֹקְיָנוֹס.

 

2.12.07

 

 

בֵּין אֶתְמוֹל לְמָחָר

 

חֲבָל

עַל דְּבָרִים נֶחְשָׁקִים,

שֶׁלֹּא הָיוּ

מֵעוֹלָם.

 

חֲבָל

עַל הַדְּבָרִים הַיָּפִים,

שֶׁקָּרוּ

וְאֵינָם.

 

רַחֵם עַל

רַגְלֶיךָ.

לִדְרֹךְ,

לָלֶכֶת,

בִּשְׁבִיל מִתְפַּתֵּל

לְאָן?

 

וּכְבָר

מְנַפְנֶפֶת יַלְדוּת

בְּיָדָהּ הַדַּקָּה

שָׁם, מֵעֵבֶר לְצִיר

הַזְּמַן.

 

עֲזֹב,

אַל תַּחְשֹׁב

עַל מָה שֶׁהָיָה,

הוּא חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח,

הוּא כּוֹכָב שֶׁנִּשְׁקַף

בַּאֲגַם בִּינָתְךָ.

 

הַאֲמֵן –

אַתָּה כָּאן וְעַכְשָׁו,

זֶה מָה שֶׁחָשׁוּב,

כְּבָר יִדְאַג לְעַצְמוֹ

הַמָּחָר.

 

 

 

0 תגובות
בין אתמול למחר
27/04/2014 18:21
ציפי ארצי
אלה חומוטובסקי, ספר שירה

ספר שירים חדש: "בין אתמול למחר" 


מאת אלה חומוטובסקי


 

ספר השירים "בין אתמול למחר" מאת אלה חומוטובסקי, בהוצאת הספרים "אוריון", הוא ספר האוצר בקרבו גם מעין אוטוביוגרפיה, דיוקנאות ואירועים ראויים לציון בחייה,  כמו עלייתה לארץ.  השירים מסודרים לפי פרקים, בכל פרק מספר שירים. הפרקים כוללים שירים על מלאכת הכתיבה, על מהותו של שיר, שירי נוף וטבע, עונות השנה, שירים שחודרים פנימה אל תוך חיי הנפש. כלול בו פרק ובו שני שירים על חתולים, ופרק תמונות באלבום, שבו שירים על עצמה. השירים עוסקים גם בשתי מולדות – כשתי אמהות. כל אחת היא אוהבת וכואבת גם יחד. היא מרגישה ויודעת כי ישראל הוא ביתה, וזאת, ללא כל ספק, המולדת שלה, אך לעולם לא תוכל להתנתק מחבל הטבור הקושר אותה בחוטים הבלתי נראים אך החזקים למדי עם מולדתה הראשונה. מולדת שבה נולדה ובה חוותה את החוויות של שחר חייה: הילדות, הנעורים, הבגרות המוקדמת, הנישואים והולדת הבת הראשונה, והעיקר - ההחלטה לעזוב הכול וללכת לארץ אחרת, כדי להתחיל שם חיים חדשים.

 

אלה חומוטובסקי (43), אם ל- 3, תושבת ערד, גננת במקצועה, פסנתרנית, מדריכת פילאטיס, מספרת סיפורים לגיל רך. עלתה מאוקראינה לפני כ- 19 שנה. ספר השירים 'בין אתמול למחר' הוא ספרה הראשון.

 

אלה חומוטובסקי מספרת כי "הכתיבה באה תמיד כצורך לביטוי עצמי, מעין ניסיון להסביר לעצמי מה קורה בעולם המוסתר מעיני אחרים, בתוך הנפש. מתוך חקר עצמי את תהליכים, המתרחשים בעיקר בפנים בהשלכה למה שקורה בחוץ: נוף המשתנה, הזמן שרץ ולפעמים נעצר. כתיבה היא סוג של אמנות. האמנות לסוגיה תמיד משכה אותי אל עולמה. בהתרגשות רבה נעניתי כל פעם להזמנותיה, שהגיעו ברגעים שונים של חיי. כך יכולתי להכיר צד זה או אחר שלה ולמצוא את הנישה שלי, או לפחות לנסות לחפש.

 

"מגיל צעיר אהבתי לבקר בגלריית האמנות שבעיר מולדתי לבוב, אליה הביאה אותי בפעם הראשונה חברה טובה שלי. הייתי נכנסת לאולם ורואה תמונות גדולות ומרשימות מתנוססות על הקיר. נדמה היה לי שאיבדתי את עצמי שם, בתוך חדרים ומסדרונות, בתוך עולם שנקרא אמנות. איבדתי או גיליתי מחדש? פחדתי לנשום, לא ידעתי איך להתייחס לטרגדיות המתרחשות על הבדים ולרגשות הממלאים את לבי.  לא חשתי את רגליי, הלכתי מחדר לחדר כאילו מישהו הוביל אותי וידו הטובה והחמה החזיקה את ידי, כמו אמא האוחזת בידו של הילד שלה.

 

"ההיכרות העמוקה והארוכה ביותר בחיי הייתה ההיכרות עם מוזיקה – הסוג המעודן ואולי היחיד בין האמנויות החושף את עצמו בדרך המיוחדת והבלתי נראית: דרך צלילים, מקצבים ושתיקות.  אהבתי ולמדתי אותה. למדתי ואהבתי עוד יותר. שעות רבות, ימים, שנים. מגיל חמש למדתי לנגן בפסנתר – הייתה זו מתנה נהדרת שהעניקו לי הוריי. הפסנתר היה בעבורי חבר נאמן, לו יכולתי לספר סודות הכי כמוסים שלי, כל מה שהיה קשה לי לומר במילים. ואז באו המילים....

 

"את השיר הראשון כתבתי בכיתה א', בגיל שמונה, ואני זוכרת אותו בעל פה. אחרי זה היו המון שירים, שכתבתי בגיל ההתבגרות, בערך בגיל שש-עשרה. כתבתי גם יומן, הכול בשפה הרוסית. בעברית התחלתי לכתוב עם עלייתי לארץ.

 

"הייתי בת עשרים וארבע כשעליתי לארץ. מיד התאהבתי בשפה העברית, ובדרכי שלי העזתי גם לכתוב... השירים הראשונים היו ילדותיים, וכתבתי אותם בניסיון לברר לעצמי את משמעותן של המילים, את השפעתן, את המוזיקה החדשה של שפה חדשה. כך, בעזרת השירים הראשונים, קשרתי עם השפה העברית קשרים עמוקים של אהבה וכאב.

 

"האהבה הזאת הייתה עצומה כל-כך, עד שלא יכולתי שלא לנצל הזדמנות וללמוד את מה שחפצה נפשי יותר מכול. נרשמתי לחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון. קיבלתי את לימודיי במתנה – בתור עולה חדשה מברית המועצות והודות לגילי הצעיר. שלוש שנים נפלאות ביליתי בין כותלי האקדמיה באווירה נהדרת, בקרב האנשים שהשפיעו עליי ועל הכתיבה שלי – מרצים, סופרים, משוררים: אהרון אפלפלד, עמוס עוז, אורי ברנשטיין, יצחק בן-מרדכי, אילנה שחף, ניצה קרן ועוד.

 

"בעת לימודיי המשכתי לכתוב בשטף רב, גם שירה וגם פרוזה, כי פתאום הרגשתי חופש לכתוב. מה שלא העזתי לומר פעם בשפת אמי, יכולתי לומר כעת בחופשיות מסחררת – בעברית, השפה החדשה, שהפכה בשבילי לשפת האם השנייה. האומנם?

 

"היום אני אם לשלושה, וכגננת במקצועי אני מוקפת בילדים גם בעבודה. אני גרה בארץ שסבתא שלי וודאי חלמה להגיע אליה, בעיר המוקפת הרים ומדבר, בקצה העולם כמעט. ואני ממשיכה לכתוב. כשאני כותבת, אני מרגישה איך האושר ממלא אותי, איך הוא מחיה את כל כולי: את החושים ואת הרגשות. והמחשבה כבר הולכת, היא איננה כאן. אני מתרוממת מעל הכול. כתיבה היא אחת המתנות הנפלאות ביותר שקיבלתי בחיי. כתיבה היא כמו מסע קסום – אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע ומה נגלה; מה נמצא שם, מאחורי הדלת הסודית והחורקת, המובילה".

 

"את השירים, שבספר, כתבתי מאז שעליתי לארץ, חלקם בזמן לימודיי באוניברסיטה. לאחר מכן היו עשר שנים של שתיקה כמעט מוחלטת. שירים אחרים נכתבו בסדנת כתיבה אליה הצטרפתי, בספרייה עירונית בערד, מעין קבוצת תמיכה של נשים כותבות, בה קיבלתי המון פידבק על הכתיבה שלי. השירים לוקטו משנת 1997 ועד תהליך ההוצאה לאור 2013. ממשיכה לכתוב גם היום".

 

אלה חומוטובסקי מסכמת, כי היא ממשיכה לכתוב. יש לי גם סיפורים, שרציתי לצרף אותם לספר השירה, אך נראה לי שמתאים יותר להוציא אותם בספר נפרד".

 

בין אתמול למחר, שירים, מאת אלה חומוטובסקי, הוצאת הספרים אוריון, 72 עמודים, מחיר לצרכן 45 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובאתר ההוצאה www.orion-books.co.il

 

 

 

שירים מתוך "בין אתמול למחר" מאת אלה חומוטובסקי

 

אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים

 

אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירִים,

כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ אֶת הַבְּדִידוּת.

"אֲנִי" בַּשִּׁירִים זֹאת לֹא "אֲנִי"

בַּמְּצִיאוּת.

"אֲנִי" בַּשִּׁירִים חַיָּה חַיִּים מִשֶּׁלִּי,

וַאֲנִי בַּמְּצִיאוּת –

אֵין לִי חַיִּים.

אֲנִי רַק תָּוִים

לְלֹא מוּזִיקָה.

 

חַפְּשׂוּ אֶת הַמּוּזִיקָה

בֵּין הַשּׁוּרוֹת הַקְּטוּעוֹת,

בְּתוֹךְ הַשְּׁתִיקוֹת.

שָׁם תִּמְצְאוּ תְּשׁוּבָה,   

אוּלַי.

 

13.06.1997

 

כָּל שִׁיר מַתְחִיל

 

כָּל שִׁיר מַתְחִיל מֵרֶגַע שֶׁל

שְׁתִיקָה.

מִתּוֹךְ דְּמָמָה זוֹעֵק תִּינוֹק אֶל הָעוֹלָם.

גַּם אַהֲבָה נוֹלֶדֶת

מֵהִתְפַּעֲלוּת שְׁקֵטָה -

שְׁנֵי מַבָּטִים, שִׂיחָה אִלֶּמֶת...

 

* * *

 

מֵרֶגַע שֶׁהַשִּׁיר נִכְתַּב

מִתּוֹךְ בִּטְנוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר,

אֵינוֹ שַׁיָּךְ הוּא עוֹד

לִבְעָלָיו.

נוֹעַד הוּא לְהַנְשִׁים וּלְעוֹרֵר.

 

שׁוֹתֶקֶת

בְּרִיאָתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים,

לָכֵן הוּא צִפּוֹרִים שָׁלַח

לָשִׁיר,

לָכֵן

בְּפִיו שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר

נָתַן הוּא שִׁיר,

וְשַׁעֲרֵי לִבּוֹ

צִוָּה הוּא לְהַשְׁאִיר

פְּתוּחִים...

לִקְלֹט

הֵדֵי קוֹלוֹת

שֶׁל הַיְּקוּם

הַמִּתְנַגְּנִים בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ,

שִׁירַת חָלִיל בּוֹדֵד

אֲשֶׁר צְלִילָיו הַנְּעִימִים

זוֹרְמִים רָחוֹק

רָחוֹק

רָחוֹק...

 

2008

 

אֲנִי נוֹגַעַת

 

אֲנִי נוֹגַעַת

בַּשְּׁתִיקָה שֶׁעוֹטֶפֶת אוֹתְךָ.

אֲנִי שׁוֹמַעַת

אֶת עֵינֶיךָ מְדַבְּרוֹת.

אֲנִי רוֹאָה

אֶת קוֹלְךָ הַקְּטִיפָתִי וְהָרַךְ.

אֲנִי מְדַבֶּרֶת

בְּיָדַי הַמְּחַפְּשׂוֹת

לִרְאוֹת

לִשְׁמֹעַ

לָגַעַת

בַּמֵּיתָרִים הָעֲמֻקִּים

שֶׁבְּלִבְּךָ.

 

יוני, 2007

 

כָּל מָה שֶׁאַתָּה

 

כָּל מָה שֶׁאַתָּה -

כָּל מָה שֶׁלִּבִּי

יָכוֹל לִכְלֹל:

 

פִּסַּת נִשְׁמָתְךָ.

אֵינִי עוֹד שׂוֹחָה

בְּיַמְּךָ הַגָּדוֹל.

 

עוֹמֶדֶת עַל חוֹף,

טוֹמֶנֶת רַגְלַי

בַּחוֹל הֶחָמִים

שֶׁל גַּעְגּוּעִים

הַצְּפוּנִים בְּתוֹכִי,

בּוֹכִים בִּמְקוֹמִי.

 

30.11.07

 

שְׁנֵי חַלּוֹנוֹת

 

פִּסַּת הַמִּדְבָּר בְּחַלּוֹנִי,

פְּסַנְתֵּר יָשָׁן

בַּחֲלוֹמִי.

יַלְדוּת

כְּתוּבָה עַל דַּף שֶׁל תָּוִים,

אֲטָבִים

עַל חַבְלֵי כְּבִיסָה.

 

אֶצְבְּעוֹתַי רוֹקְדוֹת

בֵּין שָׁחֹר לְלָבָן,

הַצְּלִילִים פּוֹתְחִים בְּשִׂיחָה

עִם הַגָּן,

הַמַּשְׁקִיף מֵחַלּוֹנִי

פָּתוּחַ לִרְוָחָה.

 

גַּן שֶׁיָּדַע גְּשָׁמִים רַבִּים,

גַּם אֲנִי בָּכִיתִי לוֹ לִפְעָמִים.

 

עֵץ הָאַגָּס וְעֵץ הַתַּפּוּחַ,

עֵץ הַמִּשְׁמֵשׁ, עֵץ הַשְּׁזִּיף

וְעֵץ הַדֻּבְדְּבָן,

שֶׁאֶת כֻּלָּם

שָׁתַל אֲבִי.

 

יָרֹק הַגָּן,

יָרֹק כְּמוֹ הַיָּם,

גַּעְגּוּעִים סְמוּיִים

לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.

 

17.07.2007

 

 

שְׁעַת אֶפֶס

 

זוּג אֶחָד

אֲנָשִׁים שְׁנַיִם

לְיַד זְגוּגִית הַחַלּוֹן

בָּאָבִיב הַקַּר

בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה

בְּקִיֶב הָרְחוֹקָה.

 

בּוֹהִים וְסוֹפְרִים

רְגָעִים אַחֲרוֹנִים

שֶׁל הַחַיִּים הַשַּׁיָּכִים לֶעָבָר.

 

כָּל מָה שֶׁהָיָה,

כָּל מָה שֶׁלִּפְנֵי,

כָּל מָה שֶׁחָלַף מִזְּמַן,

עוֹד מְעַט יִתְאַפֵּס.

הֲרֵי זֶה בָּרוּר,

הֵם לֹא יָשׁוּבוּ לְכָאן.

 

הַיּוֹם,

מַבִּיטָה בְּחַלּוֹן בֵּיתִי

הַפּוֹנֶה לַמִּדְבָּר הָרָחָב,

אוֹמֶרֶת אֲנִי לְבִתִּי:

"כַּנִּרְאֶה

יִהְיֶה גָּשׁוּם

מָחָר".

 

23.11.07

 

 

בְּתוֹךְ אֲרוֹן הַבְּגָדִים

 

בְּתוֹךְ אֲרוֹן הַבְּגָדִים שֶׁלִּי

מֻנַּחַת עַל מַדָּפִים

יַלְדוּת

מְקֻפֶּלֶת זְרוֹעוֹת, שַׁרְווּלִים,

סוֹפֶגֶת אָבָק

זִכְרוֹנוֹת מְתוּקִים

וְרֵיחַ שֶׁל פּוּדִינְג

תּוּת.

 

עַל מַדְּפֵי הַסְּפָרִים שֶׁלִּי

עוֹמְדִים אוֹ סְתָם פְּזוּרִים

יְמֵי נְעוּרִים

שְׁטוּפִים בַּדְּמָעוֹת

שֶׁל הָאַכְזָבוֹת,

סִפּוּרִים, חֲלוֹמוֹת

וּשְׁאֵלוֹת עַל לָמָּה? וּמָה?

בִּשְׂפָתַי

בְּטַעַם שֶׁל

נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה.

 

מְשׁוֹטֶטֶת כָּעֵת

בִּסְפִינַת נִשּׂוּאַי

בְּיָם שָׁקֵט לְמַדַּי

עִם קְצָת סְעָרוֹת בַּדֶּרֶךְ

וּמְגַדֶּלֶת בְּנַחַת

אֶת שְׁלֹשֶׁת יְלָדַי,

וּמִצְּחוֹקָם הַמִּתְגַּלְגֵּל

שׁוֹאֶבֶת כּוֹחוֹת

לְהַמְשִׁיךְ מַסְּעוֹתַי

לְעֵבֶר הָאִי הָרָחוֹק

אֵי שָׁם

בָּאוֹקְיָנוֹס.

 

2.12.07

 

 

בֵּין אֶתְמוֹל לְמָחָר

 

חֲבָל

עַל דְּבָרִים נֶחְשָׁקִים,

שֶׁלֹּא הָיוּ

מֵעוֹלָם.

 

חֲבָל

עַל הַדְּבָרִים הַיָּפִים,

שֶׁקָּרוּ

וְאֵינָם.

 

רַחֵם עַל

רַגְלֶיךָ.

לִדְרֹךְ,

לָלֶכֶת,

בִּשְׁבִיל מִתְפַּתֵּל

לְאָן?

 

וּכְבָר

מְנַפְנֶפֶת יַלְדוּת

בְּיָדָהּ הַדַּקָּה

שָׁם, מֵעֵבֶר לְצִיר

הַזְּמַן.

 

עֲזֹב,

אַל תַּחְשֹׁב

עַל מָה שֶׁהָיָה,

הוּא חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח,

הוּא כּוֹכָב שֶׁנִּשְׁקַף

בַּאֲגַם בִּינָתְךָ.

 

הַאֲמֵן –

אַתָּה כָּאן וְעַכְשָׁו,

זֶה מָה שֶׁחָשׁוּב,

כְּבָר יִדְאַג לְעַצְמוֹ

הַמָּחָר.

 

 

 

0 תגובות
השירות הבולאי הנפיק סדרת בולי ספורט
24/04/2014 11:52
ציפי ארצי
השירות הבולאי, בולי ענפי ספורט

 

השירות הבולאי מנפיק סדרת בולים 


המוקדשים לענפי הספורט התחרותיים הלא אולימפיים


 

 

השירות הבולאי בחברת דואר ישראל, הנפיק החודש, סדרת בולים חדשה של ענפי הספורט התחרותיים הלא אולימפיים שמאוגדים בישראל תחת התאחדות "אילת", וזוכים בשנים האחרונות להישגים נפלאים בתחרויות רבות ברחבי העולם. 

 

הבולים שעוצבו על ידי טל הובר, מנציחים שלושה ענפי ספורט המתקיימים באוויר, במים וביבשה: מצנחי רחיפה, סקי מים בכבלים ואושו (קונג-פו).

 

בין הספורטאים הבולטים בענפים אלה ניתן למצוא את ליאור סופר, נדב אטיב, גיא פירר ואורי ב'וזו שממוקמים במקומות הראשונים באירופה בסקי מים, אנסטסיה קיריליוק, דן גוטרמן, איתן קלפר ודניאל קובלב שממוקמים במקומות ראשונים באירופה באושו, ואנדריי בדיקוב אלוף הארץ במצנחי רחיפה, שזכה לפני מספר חודשים באליפות ברזיל, ואיתי לנואל אלוף הארץ לטיסות למרחק במצנחי רחיפה.

התאחדות "אילת" לענפי הספורט התחרותיים הלא אולימפיים מאגדת תחתה כ-30 ענפי ספורט, שכוללים בין היתר ענפי קרב דוגמת ג'יוג'יטסו, קיקבוקס, קארטה, אגרוף תאילנדי ואושו, צניחה חופשית, מצנחי רחיפה, סקי מים בכבלים, גלישת גלים, טיפוס ספורטיבי, סקווש, ניווט, כדורת, הוקי רולר, החלקה אומנותית, פטנק, פלאג פוטבול, סופטבול ועוד.

גם בענפים הלא אולימפיים מתקיימות מדי שנה עשרות תחרויות בינלאומיות, אליפויות עולם ואליפויות אירופה, כאשר האירוע המקביל של ענפי ספורט אלו למשחקים האולימפיים הוא "משחקי העולם", הנערכים אחת לארבע שנים. התאחדות אילת מעניקה מדי שנה מלגות הצטיינות ומימון לציוד ואימונים על מנת לתמוך בספורטאים ולדאוג לכל הנדרש להצלחתם. בתקופה הקרובה ישראל אף צפויה לארח מספר אליפויות עולם חשובות.

 

ירון רצון, מנהל השירות הבולאי: "לשירות הבולאי יש מסורת ארוכה בהנפקת בולים לספורט האולימפי, הפעם בחרנו להנפיק בולים גם לספורט התחרותי הלא אולימפי שצובר פופולריות גדולה בקרב הציבור בארץ ובעולם.  גם בולים אלה יראו לעולם עוד פן מפניה היפים של ישראל".


נשיא "אילת" אריק קפלן: "אנו מברכים את השירות הבולאי על היוזמה הנהדרת להנציח גם את ענפי הספורט התחרותיים הלא אולימפיים בישראל, ענפים בהם זוכים הספורטאים הישראלים להצלחה אדירה ברחבי העולם.  התאחדות 'אילת' פועלת כל העת לקידום וקידום כלל ענפי הספורט הלא אולימפיים במדינה ובמקביל מסייעת לטיפוח ספורטאים מצטיינים בענפים אלו, כולל סיוע במלגות, ציוד ואף ליווי רפואי-מדעי".


תיאור הבולים:

 

סקי מים בכבלים - בול בעריך 3.90 ₪

 

סקי מים כבלים בישראל מתקיים בפארק בגין בתל-אביב – אגם מלאכותי שנחפר לפי מידות תקניות בין-לאומיות ומשמש לפעילות עממית ותחרותית. הגולש נגרר על-ידי חבל המחובר למערכת כבלים בהיקף האגם, בגובה של 10 מטרים מעל המים. מסלול הגלישה הוא מלבני ואורכו כקילומטר. גולש שמאבד את שיווי המשקל ונופל, עוזב את החבל ויוצא מהמים לגדת האגם הסמוכה.

 

אושו - בול בעריך 5.00 ₪

 

אושו (Wu-shu) היא אמנות סינית עתיקה הכוללת אמנויות לחימה, אמנויות במה, טכניקות מדיטציה ועוד. על בסיס אמנויות לחימה אלה נוצר ענף ספורט ייחודי בשם זה. בענף יש שני סוגי תחרויות: תחרות בהדגמה של טכניקה ותחרות בקרב מגע מלא.  בתחרות הדגמה בטכניקה (טאולו)  הספורטאי חייב להדגים טכניקה ייחודית של סגנונות אושו עם יד ריקה ונשק מסורתי.

כללי התחרויות בקרב מגע מלא (סאנדא) מתירים להשתמש בטכניקת בעיטות ידיים ורגליים והפלות. במקביל לענפים כמו ג'ודו ואיגרוף, הספורטאי המנצח זוכה על פי ניקוד התרגילים. בענף האושו נכללים הרבה מקצועות וסגנונות עם נשק ובלי נשק, לדוגמה: חרב, שאולין, פודאו, חרב זוגית ועוד. ספורטאי ישראל נמצאים בצמרת האירופאית והעולמית וזוכים במדליות בקביעות.

 

מצנחי רחיפה – בול בעריך 5.70 ₪

 

ספורט אתגרי שבו הספורטאי ישוב בתוך רתמה המחוברת לחופה, ממריא ממקום גבוה, ודואה תוך ניצול זרמי אוויר. זוהי הטיסה החופשית בצורתה הטהורה ביותר. מצנח הרחיפה הוא כלי טיס פשוט ונוח לנסיעה, לפרישה ולהטסה. התנאים הגיאוגרפיים בישראל מאפשרים לרחף בכל עונות השנה. האתרים מחולקים לאלו שמתאימים לרוחות מערביות בקיץ, ולאלו שמתאימים לרוחות מזרחיות בחורף. בארץ יש כ-15 אתרי רחיפה, והפופולאריים ביותר הם הר תבור, רמת הגולן – קיבוץ מבוא חמה, הרי הגלבוע, נתניה, ים המלח – מצוקי דרגות, הר הארי – הר מירון.  ענף סקי המים בכבלים כולל מקצועות תחרותיים: סלאלום, טריקס (פעלולים(, קפיצות ו-וויקבורד. הוא נחשב לאחד משלושת ענפי הספורט ההישגיים בישראל. ספורטאי ישראל זוכים בקביעות במקומות הראשונים באליפויות עולם ואירופה מדי שנה.

 

 

 

 

0 תגובות
« הקודם 1 2 ... 10 11 12 13 14 ... 38 39 הבא »