עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
הוצאת אסטרולוג  (26)
אוריון הוצאת ספרים  (21)
ספר ילדים  (18)
הוצאת רימונים  (16)
ספר שירה  (15)
הוצאת פרדס  (13)
אהבה  (12)
שואה  (12)
הוצאת אוריון  (11)
ספרות מתורגמת  (11)
שירה  (11)
הוצאת גוונים  (9)
ילדים  (8)
ספרי מקור  (8)
ספרי צמרת  (8)
הודו  (7)
מתח  (7)
ספרות ילדים  (7)
אחוזת בית  (6)
דני ספרים  (5)
הוצאת אחוזת בית  (5)
יד ושם  (5)
משפחה  (5)
ספרות  (5)
פעילות עם ילדים  (5)
ארץ ישראל  (4)
בולים  (4)
גוונים הוצאת ספרים  (4)
הוצאת אלרום  (4)
הוצאת כרמל  (4)
השירות הבולאי  (4)
זוגיות  (4)
טארוט  (4)
סיפורים  (4)
סיפורים קצרים  (4)
ספרים  (4)
פרדס הוצאה לאור  (4)
קונטנטו דה סמריק  (4)
אחוזת בית ספרים  (3)
אילנה הראל  (3)
אסטרולוגיה  (3)
בריאות  (3)
דני ספרים הוצאה לאור  (3)
הוצאת אבן חושן  (3)
הוצאת ספרי מקור  (3)
יוגה  (3)
עדה אהרוני  (3)
קיבוץ  (3)
שפי שפס  (3)
אביחי אורן  (2)
אגדה  (2)
אהוד בן עזר  (2)
אוריון הוצאה לאור  (2)
אושר  (2)
אירית ר. קופר  (2)
אלה חומוטובסקי  (2)
אמנות אקולוגית  (2)
אסטרולוג  (2)
אסטרולוג הוצאת ספרים  (2)
גילי שפירא מרטנס  (2)
דב בהט  (2)
דודי גרין  (2)
הגדה של פסח  (2)
הוצאת אופיר ביכורים  (2)
הוצאת דפים מספרים  (2)
הוצאת יד ושם  (2)
הוצאת סטימצקי  (2)
הוצאת ספרי צמרת  (2)
הוצאת קונטנטו דה סמריק  (2)
הורים  (2)
היסטוריה  (2)
הקיבוץ המאוחד  (2)
הרפתקאה  (2)
וולט דיסני  (2)
חגים  (2)
לחי  (2)
מחתרות  (2)
מיכל בוקר  (2)
מיכל בר פרו  (2)
מיכל סנונית  (2)
מיתולוגיה  (2)
מלחמה  (2)
מסע  (2)
מרדכי רימור  (2)
מתנה לילדים  (2)
נוער  (2)
נילי דגן  (2)
נתן דונביץ  (2)
סול פורט  (2)
ספרות מתורגמ  (2)
עברית  (2)
פביאן ברויטמן  (2)
פורד מדוקס פורד  (2)
פילוסופיה  (2)
פמניזם  (2)
פסיכולוגיה  (2)
צילום  (2)
ציפי שחרור  (2)
קבלה  (2)
קומיקס  (2)
קוראים הוצאת ספרים  (2)
קלפי טארוט  (2)
ראיון  (2)
רמי בר אדון  (2)
שי זכאי  (2)
שירים  (2)
שנות השישים  (2)
שרי שביט  (2)
תמי גיל  (2)
תמר פריד  (2)
א.ה. הונזה  (1)
אבא על ארבע  (1)
אבולוציה אישית  (1)
אבות  (1)
אביחי שמידט  (1)
אבן חושן  (1)
אבנר שיריזלי  (1)
אגדות  (1)
אגדות עם  (1)
אדם פולדס  (1)
אהבת נשים  (1)
אהרון דולגופולסקי  (1)
אודי צופף  (1)
אוכל  (1)
אוסף בולים  (1)
אופיר עוז  (1)
אוקי שפרן  (1)
אוראן  (1)
אורגד ורדימון  (1)
אורי ארזי  (1)
אוריאל לין  (1)
אוריה באר  (1)
אורין אסף  (1)
אורית גליקסמן  (1)
אורית רז  (1)
אורית רינגל  (1)
אורלי לוק  (1)
אורנה פילץ  (1)
אושו  (1)
אותיות  (1)
אחוזת בית - ספרים  (1)
אחים  (1)
איגור איבניצקי  (1)
איכות חיים  (1)
אילה בן לולו  (1)
אימוץ  (1)
אינדיבידואציה  (1)
אינה דוידוביץ  (1)
איניד בלייטון  (1)
איריס יוטבת  (1)
אלגוריה  (1)
אלגיר  (1)
אלי גידו  (1)
אלי מורג  (1)
אלי שרייבר  (1)
אלרום  (1)
אמיר אור  (1)
אמנון בוים  (1)
אמנון זקונט  (1)
אמנות  (1)
אנטוניו קלסאדו  (1)
אנריקה ויל  (1)
אנתרופולוגיה  (1)
אסטרולוג הוצאה לאור  (1)
אפיק - ספרות ישראלי  (1)
אפיק ספרות ישראלית  (1)
אפל  (1)
אקולוגיה  (1)
אראלה תלמי  (1)
ארוטיקה  (1)
אריאלה בהלול-דימנד  (1)
אריה מארק  (1)
ארכיאולוגיה  (1)
בארץ המובטחת  (1)
בו  (1)
בודהא  (1)
בול אישי  (1)
בול חברתי  (1)
בול ישראלי  (1)
בולי ענפי ספורט  (1)
בטי גרינברג  (1)
ביאליק  (1)
ביוגרפי  (1)
ביוגרפיה  (1)
בלה גוטרמן  (1)
בלהה קלישר ברנר  (1)
בני נוער  (1)
בניטו פרז  (1)
בעיות במתמטיקה  (1)
בריאות מ הטבע  (1)
בת מצווה  (1)
בתי משפט  (1)
גוונים הוצאה  (1)
גוונים הוצאה לאור  (1)
גוף ונפש  (1)
גור וידאל  (1)
גטו ורשה  (1)
גידי קורן  (1)
גיין אוסטן  (1)
גיל ההתבגרות  (1)
גילוי וכיסוי  (1)
גילוי עצמי  (1)
גילי ויינטראוב  (1)
גילת חסין  (1)
גירושים  (1)
גלויות  (1)
גלות  (1)
גלים הוצאת ספרים  (1)
גלים הוצאת ספרים אחרת  (1)
גלעד שמאע  (1)
גנט טשגיאן  (1)
גרסה דיגיטלית  (1)
גרפולוגיה  (1)
גרשון אקשטיין  (1)
דב ינאי  (1)
דואר ישראל  (1)
דוד בוסי  (1)
דודי אוחיון  (1)
דינוזאורים  (1)
דמי חנוכה  (1)
דמיון מודרך  (1)
דן אלבו  (1)
דנה מויסון  (1)
דניאל דנה  (1)
דניאל פנק  (1)
דפים מספרים  (1)
דר דב ינאי  (1)
דר דרורה בהרל  (1)
דר שי שגב  (1)
דר שמעון אזולאי  (1)
דרמה  (1)
דת  (1)
הברית החדשה  (1)
הגדה  (1)
הגדה לפסח  (1)
הדס רון-זרחי  (1)
הדרת נשים  (1)
הון-שלטון  (1)
הוצאת  (1)
הוצאת אדוונ  (1)
הוצאת אוניברסיטת תל אביב  (1)
הוצאת אחזת בית  (1)
הוצאת אסטרולו  (1)
הוצאת אסיף  (1)
הוצאת אעלה בתמר  (1)
הוצאת בדיוק  (1)
הוצאת בית אל  (1)
הוצאת הספרים אוריון  (1)
הוצאת יסוד  (1)
הוצאת כרמל - ירושלים  (1)
הוצאת לייף סנטר  (1)
הוצאת מבע  (1)
הוצאת מנדלי מוכר ספרים  (1)
הוצאת מסדה  (1)
הוצאת נטבוק  (1)
הוצאת סנדיק ספרים  (1)
הוצאת ספרים אוריון  (1)
הוצאת ספרים אסטרולוג  (1)
הוצאת עיתון 77  (1)
הוצאת עתון 77  (1)
הוצאת פרד  (1)
הוצאת קינג  (1)
הוצאת קשב לשירה  (1)
הוצאתאלרום  (1)
הוקאן אוסטלונד  (1)
הורדוס  (1)
הורות  (1)
הורים ומתבגרים  (1)
החמישיה הסודית  (1)
הילה  (1)
הילה חבקין  (1)
הילינג הוליסטי  (1)
היפנוזה  (1)
היפנותרפיה  (1)
הלל לרמן  (1)
הנסיך הקטן  (1)
הנצחה  (1)
העצמי  (1)
העצמת הורים  (1)
הפעלה לילדים  (1)
הצלחה במבחן  (1)
הרכבת מכוניות  (1)
הרפתקה  (1)
השבעיה הסודית  (1)
השירות בולאי  (1)
התבגרות  (1)
התחלה חדשה  (1)
ואליד צאדק  (1)
וולף בולבה  (1)
וצלר אלפרד  (1)
ורדה אליעזר  (1)
זוהר אביב  (1)
זיווג  (1)
זיכרון  (1)
חבד  (1)
חבצלת פרבר-שפר  (1)
חבר כנסת  (1)
חברים  (1)
חגי רזניק  (1)
חגי תשרי  (1)
חדוה פרחיה  (1)
חיותה כצנלסון  (1)
חיים  (1)
חינוך  (1)
חינוך ילדים  (1)
חכמה סינית  (1)
חמלה  (1)
חממה ספרותית  (1)
חן קוצינסקי  (1)
חנה סנש  (1)
חנוכה  (1)
חנן גטריידה  (1)
חרוזים  (1)
חתול  (1)
טבע  (1)
טובה גמליאל  (1)
טיולים  (1)
טיפול  (1)
טיפול הומיאופטי  (1)
טל נויברגר  (1)
טלי לוי  (1)
טליה מרים גולן  (1)
טרנסגנדריות  (1)
טרקלין הוצאת ספרים  (1)
יאיר חן  (1)
יאיר רובל  (1)
יאיר שטרן  (1)
יהדות  (1)
יהודה בן נחום  (1)
יהודה תלמי  (1)
יהודי מצרים  (1)
יהודי צפון אפריקה  (1)
יהודים בארצות האסלם  (1)
יואב זוהר  (1)
יובל בן-עמי  (1)
יומנים  (1)
יונת קציר  (1)
יונתן ברקאי  (1)
יוסף טובי  (1)
יוסף עוזר  (1)
יורם קול  (1)
יחסים כפויים  (1)
ילד פלא  (1)
יעל אופיר  (1)
יעל מושיוב  (1)
יעל צבעוני  (1)
יעל רוטנברג  (1)
יעקב קלקשטיין  (1)
יעקב ראבקין  (1)
יפן  (1)
יפעת נבו  (1)
יפתח אלוני  (1)
יצחק אליעזרוב  (1)
יצחק רובין  (1)
ירון ליבנה  (1)
ישראל דנציגר  (1)
כוחות ריפוי  (1)
כינרת מעיין  (1)
כירולוגיה  (1)
כלי נגינה  (1)
כלכלה  (1)
כנרת הוצאה לאור  (1)
כנרת זמורה ביתן  (1)
כנרת זמורה-ביתן  (1)
כנרת מעיין  (1)
כנרת רובינשטיין  (1)
כרמלה נשר  (1)
כתב יד  (1)
כתוב סדרה לשירה  (1)
לורה וול  (1)
ליאור אלפרוביץ  (1)
ליאור קומרובסקי  (1)
ליאור שדה  (1)
ליאורה בן יצחק  (1)
ליברוס הוצאה לאור  (1)
לידיה גורדון קנכט  (1)
לימור דגני  (1)
לימור טלמור  (1)
מ.ר. סלע  (1)
מבנה המשפט  (1)
מדיטציה  (1)
מדינת ישראל  (1)
מדריך להצלחה  (1)
מוגבלות  (1)
מודן הוצאב לאור  (1)
מודן הוצאה לאור  (1)
מוות  (1)
מוטי רימור  (1)
מומביי  (1)
מונדיאל  (1)
מונוגרפיה  (1)
מוסיקה  (1)
מזלות  (1)
מחאה חברתית  (1)
מחול  (1)
מט אנדרסון  (1)
מיכאיל לרמונטוב  (1)
מיכה פז  (1)
מיכל בר-פרו  (1)
מיכל הרטשטיין  (1)
מיכל זינגר  (1)
מיניות  (1)
מיקי קאופמן  (1)
מישל מזאל  (1)
מיתוסים  (1)
מכתבים  (1)
מלטה  (1)
מנדלות  (1)
מנהגים  (1)
מנחם משגב  (1)
מסורת  (1)
מסע אישי  (1)
מסעדות  (1)
מסתורין  (1)
מערכות יחסים  (1)
מפת לידה  (1)
מצרים  (1)
מרגלית זהר אילון  (1)
מרד גטו ורשה  (1)
מרדכי אנילביץ  (1)
מרטין גילברט  (1)
מרסל לוי  (1)
משבר  (1)
משה אלעד  (1)
משה שלם  (1)
משה שרון  (1)
מתכונים  (1)
מתמטיקה  (1)
מתנה  (1)
מתנה לחג  (1)
מתנה לחנוכה  (1)
נגה מרקמן  (1)
נובלה  (1)
נומרולוגיה  (1)
נומרולוגיה קבלית  (1)
נוסטלגיה  (1)
נוער במצוקה  (1)
נופים  (1)
נורית זרחי  (1)
נורית רביב אקסלרד  (1)
נטסומה סוסקי  (1)
ניב קפלן  (1)
ניו יורק  (1)
ניצה בן-ארי  (1)
ניצה סלונים  (1)
ניר גוטליב  (1)
נירית הלבני  (1)
נמרוד הראל  (1)
נעה שדור  (1)
נעמה ארז  (1)
נפרטיטי  (1)
נפש האדם  (1)
נפתלי ברזניאק  (1)
נפתלי פרום  (1)
נשיות  (1)
נשים  (1)
נשים ערביות  (1)
נתי אלדר  (1)
נתן שורק  (1)
ס. יזהר  (1)
סאטירה  (1)
סבסטיאן בארי  (1)
סדנת כתיבה  (1)
סדר המלים  (1)
סדרת פנטזיה  (1)
סדרת קוראים צעירים  (1)
סטימצקי הוצאה לאור  (1)
סיון הר-שפי  (1)
סין  (1)
סיפורים קצר  (1)
סמדר גרוסמן  (1)
ספורט  (1)
ספר בישול לילדים  (1)
ספר הרפתקאה  (1)
ספר זיכרון  (1)
ספרות אנגלית  (1)
ספרות מופת  (1)
ספרות מקור  (1)
ספרי טארוט  (1)
ספרי ילדים  (1)
ספריית בית-אל  (1)
ספרים לנוער  (1)
ספרית הפועלים  (1)
ספרית פועלים  (1)
סרטן שד  (1)
עדויות  (1)
עדי מילשטיין  (1)
עדי קוליק  (1)
עדנה בוכמן  (1)
עומרית קאלק  (1)
עורבים  (1)
עיון  (1)
עילי פלד  (1)
עינת צפון  (1)
עלי שלכת  (1)
עליזה גלקין סמית  (1)
עמיחי יעקב שפירא  (1)
עמלה עינת  (1)
עמליה ארגמן ברנע  (1)
ענבר אשכנזי  (1)
עפרה נחמד  (1)
ערבים  (1)
ערן גדות  (1)
פאראפסיכולוגיה  (1)
פואמה  (1)
פחד  (1)
פחוט  (1)
פטריק מודיאני  (1)
פייסבוק  (1)
פיליפ קלודל  (1)
פלילים  (1)
פנטזיה  (1)
פנטזיה לנוער  (1)
פנינה מרמלשטיין  (1)
פסח  (1)
פעילות לילדים  (1)
פעילות קוגניטיבית  (1)
פרדס הוצאת ספרים  (1)
פרוזה  (1)
פריצת דרך  (1)
פרקליטים  (1)
צבא  (1)
צבעים  (1)
צופית אופנגנדן  (1)
צורות  (1)
ציון זכאי  (1)
ציונות  (1)
צפורה לביא  (1)
קאוצינג  (1)
קארל מאי  (1)
קבלה מודרנית  (1)
קטי רויטמן  (1)
קיבוץ רביבים  (1)
קלוד כהן  (1)
קלטות ילדים  (1)
קלסיקלטת  (1)
קמבודיה  (1)
ראובן נמדר  (1)
ראובן שפירא  (1)
ראיון מרתק  (1)
ראשית קריאה  (1)
רבקה רבינוביץ  (1)
רוחניות  (1)
רומאן  (1)
רומה נוטקביץ בן עטר  (1)
רומן  (1)
רומן היסטורי  (1)
רומן משפחתי  (1)
רומנטיקה  (1)
רוני ברבש  (1)
רוני ויינשטיין  (1)
רועי ישורון  (1)
רות עמירן  (1)
רותי גליק  (1)
רזי בוברוב  (1)
רייקי  (1)
רינה עוזיאל בלומנטל  (1)
ריפוי אנרגטי  (1)
ריפוי עצמי  (1)
רמלה  (1)
רן ובר  (1)
רפאל סוסלר  (1)
רפואה  (1)
רשתות חברתיות  (1)
שולמית ברונשטיין-זוננברג  (1)
שולמית הרטל  (1)
שוש הרטום  (1)
שושנה קירש  (1)
שחף הגפני  (1)
שחר קובר  (1)
שי אור  (1)
שי סנדיק  (1)
שירה קלאסית  (1)
שירי אהבה  (1)
שירים והגיגים  (1)
שלום שבזי  (1)
שלומי אלדו  (1)
שלומי טל  (1)
שלומי צרקה  (1)
שליחות  (1)
שמואל פפרברג  (1)
שמואל פרץ  (1)
שמות  (1)
שניר אילן  (1)
שפת החיות  (1)
שריי יוספה גלב  (1)
תאטרון תמונע  (1)
תאריך לידה  (1)
תודה  (1)
תודעה  (1)
תומר פלד  (1)
תורת הרוח  (1)
תורת זן  (1)
תיעוד  (1)
תל-אביב  (1)
תנך  (1)
תקומה  (1)
תרבות קדומה  (1)
תרגום הוצאת סנדיק  (1)
ארכיון
שלישיית בית הכרם
05/02/2014 11:36
ציפי ארצי
ארץ ישראל, אביחי אורן, הוצאת גוונים

ספר חדש: שלישיית בית הכרם מאת אביחי אורן


משבר האמון בין דור הבנים שלחם במלחמת יום כיפור לדור האבות, מייסדי המדינה


 

 

עלילת הספר "שלישיית בית הכרם" מאת אביחי אורן בהוצאת הספרים "גוונים", מתרחשת בתחילת שנות השמונים עם פלאשבקים לתקופת מלחמת יום כיפור וגם לשנות החמישים. הספר משרטט ברגישות תמונה פרטית והיסטורית כאחת, של יחסים בין־דוריים, דור המדינה על שברי חלומותיו, ומולו הדור אשר חווה את השבר הגדול שהתרחש בעקבות אותה מלחמה. המחבר מצליח להלך בעדינות בין נבכי נפשם של גיבוריו וללוותם בחמלה גדולה במסעם הארוך והמטלטל. הרומן פורש תמות של מציאות רווית מתחים עזים: שורשיות מול הגירה, יחסי קרבה וריחוק, רוך פואטי מול הומור מקברי, עולם של ססגוניות ומיניוּת חצופה מול מציאות של ניכור, עליבות וסיוטים. כל אלה יוצרים יחד תמונת מציאות גדושה ומרובדת.

 

ברוך, הלום קרב, סובל מתחושת אשמה על שהפקיר את חבריו הפצועים ליד התעלה ביום השלישי למלחמת יום הכיפורים. הוא מאמין כי קרובי החיילים שכנראה מתו בשוחה שממנה נמלט, רודפים אחריו כדי לנקום בו. אשתו אלינור מסרבת להצטרף לפרנויה האופפת את יחסיהם ומעכירה אותם, והיא נפרדת ממנו. נטישתה מבעירה את תשוקתו אליה ומערבלת את דמיונותיו. אלינור, לעומתו, כולה ממשות, "סופר־וומן" נוסח סוף שנות השבעים, עיתונאית מוערכת ויוצרת סרטים דוקומנטריים, הרודפת אחרי ההצלחה המקצועית ואחרי גברים כאחד. אלינור וברוך הם גם ילדיהן של שתיים מבנות "שלישיית בית הכרם", להקת זמר שכיכבה על הבמות בראשית שנות החמישים והתפרקה מהר מדי על רקע סכסוכים רומנטיים. תחושת ההחמצה של חברות הלהקה מהדהדת בין הזיכרונות הכתובים שמפרסמת אמו של ברוך.

 

מתוך 'שלישיית בית הכרם': הקמב"ץ ונהגו נהרגו זמן קצר לפני השקיעה. סומק מרהיב כיסה את המדבר לדקות ארוכות, כמין שובל ענק שמלווה את הנופלים אל מותם. מדי פעם המשיכו הפגזים לנחות על הדיונות, ולפעמים ממש קרוב לזחל"ם שלהם: שריקה חדה המפלחת את האוויר ואחר כך הד עמום, שנמוג לאיטו, עד בוא הפגז הבא. רק כשהחשיך ואף נהיה שקט יותר לזמן מה, כמתעשתים, הם ניסו להשיג קשר עם מפקדת הגדוד. צפצוף ארוך וממושך נשמע, ואחריו היתה דממה. אחר כך היה עוד צפצוף, אך קצר, וקולות בלולים בקעו ממכשיר הקשר, מתחרים זה בזה. ביניהם שמע לראשונה את צעקות החיילים מהמעוזים, את הפאניקה שהתחוללה שם. מחוסר אונים הוא אטם את אוזניו, וכמוהו עשה גם הסמב"ץ. החיילים המבוגרים חייכו אליהם, במיוחד השׂב. השחרחר חייך בצמצום. איזה קמט נחרץ לרגע על פניו של השחרחר, לפני שהעלטה הכבדה תשתרע על המדבר. אך בעומקו של החיוך ברוך הבחין בשן זהב, לעזאזל. והוא זכר את הנצנוץ הקל שכבה מיד. ובכן, הוא היה גרוזיני, נחרד ברוך. כנראה מהעלייה שהגיעה לארץ בראשית שנות השבעים; ואולי זה מה שמסביר את שתיקתו. אך אלה, התעשת, לא מעורים פה מספיק ולכן יש להתמקד שוב בשׂב, בגיבח. אבל במחשבה שנייה, משפחתו של הגרוזיני תחפש אולי נקמה. הם אפילו מסוגלים לשכור רוצח שכיר שיתנקש בו – אלוהים, די עם החרדות המטורפות האלה... די עם זה... והוא נחרד עוד יותר (עמ' 284)

 

אביחי אורן (59) + 2 ילדים, מלמד ומרצה להיסטוריה יהודית באוניברסיטה הפתוחה ומרכז את התכנית להכשרת מורים להיסטוריה ולמדעי היהדות. במלחמת יום הכיפורים לחם בגזרה המרכזית שליד התעלה. 'שלישיית בית הכרם' הוא ספרו השלישי אחרי שני ספרי לימוד.

 

אביחי אורן מספר, כי כתיבת הספר לקחה לו 13 שנים. "התחלתי לכתוב ברצינות רק לאחר שסיימתי את לימודי באוניברסיטה. במשך שמונה שנים עבדתי על רומאן שכמעט ויצא, אבל לבסוף החלטתי לגנוז אותו. כנראה שלא אהבתי אותו מספיק. אח"כ התחלתי לעבוד על 'שלישיית בית הכרם', ובמקביל כתבתי ספר נוסף. תוך כדי העבודה ניסתי להתחקות על חויות מכוננות של בני דורי. היה לי חשוב להבין את התקופה שבה הייתי בשנות העשרים לחיי. זו היתה תקופה מעצבת, כאילו לידה מחדש, עשירה באירועים – גם ממשיים וגם נפשיים. לא חשפתי פרטים על חיי בספר הזה. אני מעדיף כתיבה בדיונית לגמרי. אם כי יש בספר סיטואציות מחייהם של אנשים שונים שאני מכיר. אך עולם התחושות, המחשבות, ההתבוננויות בספר - הוא שלי".

 

אביחי אורן מסכם, כי הוא בשלב די מתקדם של כתיבת ספר אחר העוסק באדם הבוחן את גבריותו בגיל מאוחר  "אני מניח שיקח לי לפחות שנתיים לסיים אותו".

 

שלישיית בית הכרם מאת אביחי אורן, הוצאת הספרים גוונים, 399 עמודים, מחיר לצרכן  88 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב בר כוכבא 29 תל אביב ובאתר ההוצאה http://www.gvanim-books.com

 

 

0 תגובות
ונתתי להם יד ושם
05/02/2014 10:45
ציפי ארצי
שואה, הנצחה, יד ושם, תיעוד, בלה גוטרמן

 

 

השם "יד ושם" יש בו תוכן רב. יד פירושו בעברית זיכרון. יד זה עניין כללי, הזיכרון לכלל. שם זה כבר לא רק לכלל. זה גם לפרט...


אני רואה את העיקר בזה, להקים יד לכלל ולהציל את  השמות לעתיד


יצחק בן צבי, ישיבת הוועד הלאומי, 6 במאי 1946


 

 

ונתתי להם יד ושם

60 שנות הנצחה, תיעוד, מחקר וחינוך

מאת: בלה גוטרמן

הוצאת יד ושם

* * * * * *

(335 עמודים, 148 ₪, פורמט אלבומי )

 

 

לרגל 60 שנה ל"יד ושם", רואה אור האלבום "ונתתי להם יד ושם" , הסוקר בקצרה, עשור אחר עשור את כברת הדרך הארוכה שעשה הרעיון להנציח את זכרם של קרבנות השואה ולהקים את רשות הזיכרון לשואה ולגבורה.

 

חזונו של אדם ששמו אינו מוכר בציבור – מרדכי שנהבי מקיבוץ משמר העמק – הוא שהניע את הפעולה להקמתו של מפעל הנצחה בארץ-ישראל לקרבנות השואה. בכך הקדים שנהבי את הממסד הציוני בארץ ובעולם, שכן הוא העלה את הצעתו כבר באוגוסט 1942, בשעה שגרמניה הנאצית הוציאה אל הפועל את הפתרון הסופי של השאלה היהודית, ומאות אלפי יהודים הובלו בטרנספורטים מזרחה אל מחנות ההשמדה.  שנהבי  הקיבוצניק הוא האיש שהגה ודחף להקמת רשות "יד ושם", המציינת השנה מלאת 60 שנה לקבלת "חוק יד ושם" בכנסת ישראל. אולם "מפעל יד ושם" מציין למעשה 71 שנים של עשייה להנצחת זיכרון השואה.

 

האלבום "ונתתי להם יד ושם – 60 שנות הנצחה, תיעוד, מחקר וחינוך" סוקר בקצרה את כברת הדרך הארוכה מאז נהגה הרעיון ועד להיותו כיום קמפוס, התורם גישה מחקרית מקורית, מאגרי מידע עצומים ודרכי הוראה להבנת המורכבות של נושא השואה ומשתף בכך תלמידים ומורים מהארץ וממדינות רבות בעולם, הרואים בו מרכז שיביא לדורות הבאים סולם ערכי מוסר קוסמופוליטיים ויחנכם לשאוף ולפעול לקיומו של עולם מתוקן ונקי משנאה ודעות קדומות.

 
"השואה אינה אסון של העם היהודי בלבד, אלא אסון של האנושות כולה"                    ( מורה מסין )

   

   "יד ושם הוא המוסד החשוב ביותר להנצחת השואה... ומוכר בכל העולם כאוטוריטה בנושא השואה..."                                                                                                     ( הבמאי סטיבן שפילברג )

 

"יד ושם" בשנתו השישים אינו מוזאון בלבד, ואין הוא מוסד מחקר בלבד. הוא כולל בתחומיו פעילות הנצחה, מכון מחקר, ארכיון הגדול בתחומו, ספרייה מקיפה, מרכז צפייה ייחודי, שבו מרוכזים כל הסרטים שהופקו בנושא, בית ספר מרכזי להוראת השואה, בית כנסת ומכלול של מוזאונים: מוזאון היסטורי, מוזאון לאמנות השואה וביתן לתערוכות מתחלפות.

 

 "אין יד ושם אומר לחתום זיכרון, כי אם לשים לו ראשית. דורנו, על אנשי הרוח שבקרבו, ייתן ליד ושם את אשר יוכל לתת. הדורות הבאים יוסיפו על אלה משאר רוחם"

( נשיא המדינה שמעון פרס )

 

"מה שעשיתם עד כה, ומה שאתם עושים כיום ותעשו בעתיד, הוא שירות גדול לעם ישראל ולאנושות"                                                                                                 (  ראש הממשלה יצחק רבין )

 

האלבום בנוי פרקים – פרקים הסוקרים את שבעת העשורים של הגשמת החזון.

שנות הארבעים-  החזון של שנהבי, שהחלו עם אימוץ הרעיון על ידי הוועד הציוני תחת מנהיגותו של פרופ' חיים ויצמן, ימי מלחמת העצמאות שקטעו את הפעילות (סיפור הקרב על הר הזיכרון שבו לחמה "פלוגת יהונתן".

שנות החמישים –  מ"ממפעל לרשות ממלכתית -  לאחר הקמת המדינה עברה הפעילות לממשלת ישראל ולכנסת, ונתקבל "חוק יד ושם".

שנות השישים"בסימן משפט אייכמן" שבו מילא "יד ושם" מקום מרכזי  בהעמדת תיעוד חשוב לרשות משטרת ישראל.

שנות השבעיםבסימן של בנייה והתרחבות, אולם במצב מתמיד של חוסר תקציבים וחשש מסגירת המוסד.  ל"יד ושם" מגיע ד"ר יצחק ארד, פרטיזן ניצול שואה, המתמנה ליו"ר ההנהלה. מוקמים "עמוד הגבורה", אנדרטת גטו ורשה של האמן נתן רפפורט ונבנה היכל השמות שבו מרוכזים שמות קרבנות השואה שהוחל באיסופם מיד אחרי מלחמת העולם השנייה.  

שנות השמוניםבסימן הידוק הקשר עם תפוצות העם היהודי – נבנית בקעת הקהילות ואנדרטת "יד לילד  היהודי", נערכים כנסי מחקר בין-לאומיים ונמשך מפעל ההכרה בחסידי אומות העולם. מונהג נוהל "לכל איש יש שם".

שנות התשעיםחזון הקמפוס – אבנר שלו מתמנה ליו"ר ההנהלה, והוא יוזם את "תכנית 2001" להקמת הקמפוס על הר הזיכרון. בשנות התשעים יוזם "יד ושם" את מחשוב הרשות, של אוצרות הידע המצויים בה (ארכיון, ספרייה, מחקר, קולנוע  ועוד), טקסי יום הזיכרון מקבלים את הצביון הנהוג כיום ומוקם בית הספר הבינלאומי להוראת השואה שמטרתו לא רק ללמד שואה אלא לחנך להבנת השלכותיה ומשמעותה בעולמנו.

שנות האלפיים – "יד ושם" חונך את המכלול המוזאוני והופך למרכז עולמי ומוקד הזדהות.

 

 

 

"אין לי ספק שאת כוחו המעצב, המעצים והמחשל של זיכרון השואה לאורך השנים – במדינת ישראל, בעם היהודי וברחבי העולם – אפשר לייחס במידה רבה לתרומה הייחודית של יד ושם".                                           

                                                                                                          (  אבנר שלו, יו"ר הנהלת יד ושם )

 

התרשמותי: ספר מרשים מאד, חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל והעם היהודי מצוי בספר זה, ולדעתי, ספר חובה בכל בית יהודי. תרומתו של "יש ושם" לאורך השנים, אמנם אינה באה לביטוי מלא בספר זה, אבל הספר בהחלט משקף את הפעילות המסורה והמתועדת של מוסד מכובד זה.  

0 תגובות
סיפורי גאו שו
02/02/2014 19:48
ציפי ארצי
הוצאת אוריון, אמנון בוים, סין

 

חיי הכפרים בסין העתיקה


ספר חדש: "סיפורי גאו שו" מאת אמנון בוים


 

 

סיפורי עם אודות החיים בכפרים הסיניים, מתובלים בהומור ומחורזים, כונסו לספר ייחודי שיצא בימים אלה. כל סיפור שמתחיל "בכפר סיני קטן", מייד מעורר סקרנות ועניין. עולם מסתורי, מרוחק ומוזר, אך באופן מפתיע נראה קצת מוכר. בספר "סיפורי גאו שו" מאת אמנון בוים, בהוצאת הספרים "אוריון", מובאים 18 סיפורי עם סיניים. הסיפורים מתארים את מציאות חיי הכפריים בסין העתיקה, על האדם הפשוט, על החיים בכפר, הפחדים, השמחות, מציאות שבחלקה מתקיימת עד היום.

 

הסיפורים נאספו, תורגמו ונכתבו בחרוזים שנונים על-ידי אמנון בוים, או כפי שהוא כונה בסין "גאו שו" שזה בעברית "עץ גבוה". בסוף כל סיפור, הכולל גם הומור, ישנו מסר קטן, ברור ופשוט. הסיפורים מוגשים מנוקדים ומיועדים לגילאי 8 ומעלה.  הסיפורים המקסימים מספרים, בין היתר, על חשיבותה של עזרה הדדית, כוחה של תדמית, משפט החמור והסלע, העכברה שרצתה להתחתן, האיכר ומוט הבמבוק. "חיפשתי סיפורים שקשורים לחיי הכפריים ולמסורות הסיניות, שכוללים גם הומור וגם מוסר השכל בצדם, ויתאימו ל'ראש הישראלי'. השוני התרבותי בין העמים מאפשר הבנה ופרשנויות שונות למאורעות ולסיפורים שונים. מה שמצחיק את הסינים, לעיתים קרובות, אינו מובן לנו".

 

חשיבותה של עזרה הדדית (מתוך הספר): "עזרה לחבר, היא חובה שעליה לא ניתן לוותר. כי היום זה אתה שתושיע חבר, ומחר, אם תקרא לו, הוא יצילך ממשבר. מוסר ההשכל: בשעת צרה – אם תקרה, לא עלינו, למי יש לפנות? מי יצילנו? משפחה, חברים או אחים לצרה – רק מאלו עשויה לבוא העזרה. אך אם איש מכל אלו לא יגיע לתמוך, צרת היחיד לצרת רבים תהפוך. מפח אלי פחת כולם אז יפלו, ואין איש המושיע, את עונשם יקבלו".

 

אמנון בוים (71), תושב רמת ישי, מדריך טיולים מוסמך, מלווה קבוצות לטיולים בסין וטייל ותיק, שהה בסין במשך שנה, למד את השפה הסינית וערך מסעות וטרקים כתרמילאי ברחבי ארץ זו. במהלך שהותו שם, ספג את החוויה הסינית האנושית דרך לימוד המסורות, המנהגים, הדתות ואורחות החיים של הסינים. זה שנים הוא מלווה ומדריך טיולים לסין ומקיים הרצאות על נושאים אלו ברחבי הארץ בליווי מצגות מרהיבות המביאות את החוויה הסינית אל סלון ביתנו. "סיפורי גאו שו" הוא ספרו השני.

 

את ההשראה לכתיבת הסיפורים שאב אמנון בוים מסיפורי עם סיניים, שתירגם וחרז, שחלקם נאספו במהלך שהותו בסין, וחלקם במהלך השנים לאחר מכן. "אני יליד קיבוץ רמת דוד והחקלאות וחיי הכפר הם חלק מילדותי וחיי כצעיר בקיבוץ. חיי הכפר בסין העתיקה, וגם סין כיום, זו הענייה והסובלת במשך דורות, זו שקראנו ושמענו עליה בילדותנו, זו היא סין שבאמת עניינה אותי. במהלך שהותי בסין, טיילתי רבות באזורים העניים של דרום סין, גרתי בכפר של בני המעוט שנקרא מיאו, עבדתי עם נשות השבט בקטיף עלי התה, ועם הכפריים בחריש של ערוגות האורז המוצפות תוך התבוססות בגללי הבופלו. הסיפורים שבספר נוגעים כולם בחיי הכפריים, ומתארים את סין שבאמת אהבתי, ואשר הולכת ונעלמת תחת דורסנות הציוויליזציה ה'מפותחת' והקפיטליסטית".

 

"בהדרכה בסין, אני משתדל להעביר למטיילים את מה שמשך אותי לסין: את מה שמעניין באמת בחיי היום-יום בסין, בסין האחרת ממה שאנו יודעים ומכירים במערב, בייחודיות של העם והמדינה, וזאת על סמך ניסיוני בסין, ידיעת השפה הסינית, הידע הרב והמקיף שרכשתי אודות סין - היסטוריה, כלכלה, ממשל, חינוך, תרבות ודתות, מיעוטים ועוד. אני רואה בעבודתי שליחות שמטרתה להכניס את המטייל לעולם הסיני ולנסות והבינו".


 

עץ גבוה

 

משמעות שמו של מספר הסיפורים שבספר, הלוא הוא "גָאוֹ שוּ", הינו "עץ גבוה" בסינית. זה השם שחבריו ללימודים בסין של אמנון בחרו לקרא לו, לאחר שלא הצליחו להתרגל להגות את שמו העברי (בסינית אין מילים שמסתיימות בעיצור). "בוים" בגרמנית הוא "עץ", ואמנון עצמו איש גבוה; השם "גאו שו" הוא גם שם סיני מקובל ונפוץ. אמנון מספר, שהסינים התרגלו כל כך לשמו, עד שאפילו הדפיסו לו את תעודת הסיום באוניברסיטה לשפות על שם "גאו שו".

 

אמנון בוים מסכם: "בסוף הדרך", אומר פתגם סיני עתיק, "תצטער יותר על מה שלא עשית בחייך מאשר על מה שעשית". אנשים מצפים ממך לעשות את הצפוי. אל תוותר על חלומות.

 

סיפורי גאו שו מאת אמנון בוים, איורים: אינה קצב, הוצאת הספרים אוריון, 52 עמודים, מחיר לצרכן 59 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובאתר ההוצאה www.orion-books.co.il או דרך אתר המחבר http://www.bambooroute.com

 

0 תגובות
בקווים עגולים
31/01/2014 10:09
ציפי ארצי
שירה, נורית רביב אקסלרד, הוצאת אוריון

ספר שירים חדש: "בקווים עגולים" 


מאת נורית רביב אקסלרד


 

הספר "בקווים עגולים" מאת נורית רביב אקסלרד, בהוצאת הספרים "אוריון", כולל שירים המסודרים במעין ארבעה מעגלים, מן הקרוב אל הרחוק, כאשר כל אחד מאיתנו שייך לכל ארבעת המעגלים. בכל שיר יש אמירה או מסר מסוים אך ברגע שהשיר יוצא לאור, אין לכך משמעות וכל קורא לוקח את הדברים אל עולמו. משמעות שם הספר - לעבור דרך אך בתנועה מעגלית כאשר הקו מייצג את הדרך ומחבר בין נקודה לנקודה. התנועה אינה ממוקדת מטרה אלא ממוקדת דרך, כל נקודת סיום היא גם פתיחה של מעגל חדש. בספר משולבים צילומים אשר צולמו על ידי בן זוגה, ישראל, צלם חובב, המלווה מקרוב את תהליך יצירתה. צילום התמונות ובחירתן נעשו באופן טבעי, בתהליך משותף, פרי קרבה וחברות.

 

נורית מהלכת מעל הדפים באינספור שאלות, חגה במעגלים ומזמינה את הקורא להצטרף למסע בעולמה הפנימי, מן הקרוב אל הרחוק: במילותיי– המשוררת עם עצמה, עם הכתיבה, עם מסע החיים שלה; לביני שלי – מערכות יחסים אינטימיות (אהבה, תשוקה, אכזבה, כאב, פרידה ועוד); לנשים – כתיבה מנקודת מבט נשית, לנשים צעירות, לנשים זקנות, לנשים ללא גיל; לעולם –המעגל הרחב ביותר, בו נגלית נקודת המבט של המשוררת על העולם, מסרים ותהיות ברמה הפילוסופית, תאולוגית, מוסרית ועוד (עולמה של ילדה, נערה ואישה, עולם של פיוס ואמונה).

 

נורית רביב אקסלרד, (49) אם ל-3, תושבת מודיעין, עובדת סוציאלית ובעלת תואר שני בגרונטולוגיה. בשנים האחרונות עוסקת בתחום הגיל השלישי. במסגרת עבודתה, היא נפגשת עם החלק האחרון והכואב של החיים – הזקנה, ולדבריה "דווקא ממנו אני שואבת כוח לחיות את חיי באופן משמעותי ומלא. עבודתי אינה מניחה לי לשקוע בשגרת החיים ומזכירה לי שאנחנו כאן אורחים לרגע ושעלינו לעשות את הטוב ביותר שלנו עוד היום ושום תירוץ או דחייה לא מתקבלים.

 

את ההשראה לספר אני שואבת בעיקר מן החיים, רגעים קטנים שיכולים לחלוף בהבזק של רגע, יש בי את הדחף לצוד אותם ולתעד וזוהי בעצם השירה שלי. תמונות שנגלות לעיני לרגע קט ומבקשות ממני לצלם, הלכי רוח של עצמי, חלומות שאני חולמת בלילה ובהקיץ.  

 

בשנים האחרונות אני במסע של חיפוש אחר השורשים, מסע אשר הוביל אותי ללמוד קבלה, יהדות ולהתעניין בתורות רוחניות נוספות כדוגמת הבודהיזם. אין לאן לברוח וכאשר אדם מתחיל לשאול שאלות הוא תמיד יגיע בסופו של דבר למקורות, הזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי. בנוסף יש מערכות יחסים שאדם צובר ככל שעוברות השנים, חלקן מורכבות, עם אנשים משמעותיים שגם הן מובילות לחפש, לשאול, לנסות לענות או לפחות להעיז לנסח את השאלות. תמיד יש לידי פנקס לעזרה ראשונה ואני זורקת את המראות על הדף ובהמשך כשיש לי זמן, מעבדת אותם לשירים".

 

בקווים עגולים מאת נורית רביב אקסלרד הוצאת "אוריון", 83 עמודים, מחיר לצרכן 53 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובאתר ההוצאה www.orion-books.co.il

 

 

מתוך הספר - משיריה של נורית רביב אקסלרד:

 

 

 

חָכְמָה רוֹצָה לְהִכָּתֵב

 

עֵינַיִם טוֹבוֹת, חֲכָמוֹת,

נִכְנָעוֹּת לְעַפְעַפַּיִם שְׁמוּטִים.

גַּבּוֹת פְּרוּעוֹת

שֶׁנִּזְרְקָה בָּהֶן שֵׂבָה.

מְנִיפַת קְמָטִים נִפְרֶשֶׂת

מִקְצֵה הָעַיִן,

מְלַטֶּפֶת שֵׂעָר מַלְבִּין.

שְׂפָתַיִם נִבְלָעוֹת אֶל שִׁנַּיִם,

מְנַסּוֹת לִינֹק חַיִּים.

צַוְּארוֹן חֻלְצָה

עוֹמַס אֶת הַתְּבוּנָה.

עֵט מְנַסֶּה לְהֵאָחֵז,

נִשְׁמֶטֶת אֶל רִצְפָּה.

חָכְמָה רוֹצָה לְהִכָּתֵב,

יָד מִתְקַשָּׁה.

 

וַאֲנִי מַקְשִׁיבָה לְךָ,

רוֹשֶׁמֶת אוֹתְךָ בִּמְקוֹמְךְ,

רוֹאֶה אֶת סתווך בְּחַלּוֹן.

עָלִים צְהֻבִּים נוֹשְׁרִים

בַּתְּמוּנָה שֶׁעַל הַקִּיר.

 


 

 

אִישׁ בִּמְעִיל וְאִשָּׁה עֵירֻמָּה

 

אִישׁ, בִּמְעִיל אָרֹךְ וְכֵהֶה,

מְחַבֵּק, אִשָּׁה עֵירֻמָּה.

הִיא, אֶת לִבָּהּ בְּכַפּוֹ מְנִיחָה,

הוּא, נוֹתָר בְּמִבְצָרוֹ.

גּוּפָהּ הָעֵירֹם, זוֹעֵק אֵלָיו,

הוּא, מְלַטֵּף וּמַרְגִּיעַ,

אַךְ לֹא פּוֹשֵׁט מְעִילוֹ,

וְלֹא מוֹרִיד אֶת כּוֹבָעוֹ

וּמִזְוַדְתּוֹ, עוֹד בִּמְקוֹמָהּ.

 

רֵיחַ מַאֲפֶה

 

הַשֶּׁקֶט הַמְּבֹרָךְ

צוֹבֵעַ אוֹתִי בְּטוּרְקִיז בָּהִיר.

לְרֶגַע נָעִים לִי.

טוּרְקִיז הוֹפֵךְ בֹּהַק

וְחוּם מִתְפַּשֵּׁט בְּגוּפִי.

 

הַשֶּׁקֶט הַמְּבֹרָךְ

צוֹבֵעַ אוֹתִי בְּטוּרְקִיז בָּהִיר.

אָהַבְתִּי אֵלֶיךָ גּוֹאָה,

וְאַהֲבָתְךָ אֵלַי זוֹרֶקֶת בִּי כְּתָמִים כְּתֻמִּים.

שָׂדֶה פּוֹרֵחַ וְשׁוֹפֵעַ אֲנִי הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת.

 

הַשֶּׁקֶט הַמְּבֹרָךְ 

תּוֹפֵחַ בִּי כְּכִכַּר לֶחֶם טָרִי,

וְהָרֵיחַ הַבֵּיתִי עוֹטֵף אֶת כֻּלִּי.

טוּרְקִיז מְנֻקָּד בְּאַהֲבָה כְּתֻמָּה,

עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה,

רֵיחַ מַאֲפֶה.

 

נֶפֶשׁ תְּאוֹמָה

 

פָּנִים אֶל פָּנִים,

חִיּוּךְ מַשְׁלִים חִיּוּךְ,

קִמּוּר בְּתוֹךְ קִעוּר,

לְלֹא מִרְוָחִים,

כְּאִלּוּ לְרַחֵם אָנוּ חוֹזְרִים –

כְּזוּג תְּאוֹמִים.

כִּמְעַט קָשֶׁה לְהַאֲמִין

שֶׁמָּחָר בַּבֹּקֶר נָקוּם,

וְנִצְעַד אֶל הָעוֹלָם

כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים נִפְרָדִים.

 

בְּרִית שֶׁל אַהֲבָה

 

הַיּוֹם אֲנִי עֲצוּבָה.

אַתָּה מֵבִין, לֹא אוֹמֵר מִלָּה.

מְכַסֶּה אֶת גּוּפִי בִּנְשִׁיקוֹת

לְכָל אָרְכּוֹ, עַד לְכַפּוֹת הָרַגְלַיִם,

זוֹרֵעַ בִּי פְּנִינִים,

מַנְבִּיט חַיִּים.

 

הַיּוֹם אֲנִי עֲצוּבָה,

אַתָּה מֵבִין, לֹא אוֹמֵר מִלָּה.

יוֹנֵק רְעָלִים,

מַחְדִּיר אַהֲבָה,

מְרַפֵּא -

מִבְּלִי לָדַעַת.

 

"תּוֹדָה", אֲנִי לוֹחֶשֶׁת לְךָ,

וְדוֹאֶגֶת

לֹא רוֹצָה שֶׁתִּפָּגַע,

הָרְעָלִים שֶׁבִּי.

 

אַתָּה מְחַיֵּךְ,

אֲנִי נִרְגַּעַת,

וּשְׁנֵינוּ יוֹדְעִים - הַבְּרִית

אֱלֹהִים שֶׁל אַהֲבָה

שֶׁאַתָּה וַאֲנִי,

הַקְּטַנִּים וְהַחוֹטְאִים,

הִתְבָּרַכְנוּ בָּהּ.

 

וְיֵרֵד הַמַּבּוּל וְתָבוֹא הַדְּמָמָה

 

יָדַי עַל הָרַקּוֹת,

אֶצְבְּעוֹתַי מְעַצְבְּנוֹת שֵׂעָר.

מַנְגִּינָה, דַּוְקָא נְעִימָה,

שֶׁל פַּעַם.

תִּיפוּף מְקָרֵר נִסְגָּר,

דִּבּוּר מִתְנַשֵּׂא מִשֻּׁלְחָן סָמוּךְ,

מִישֶׁהוּ, עוֹד חוֹשֵׁב שֶׁמֵּבִין דָּבָר.

יַלְדָּה קְטַנָּה מְנַהֶלֶת עוֹלָם,

הוֹרִים עֲיֵפִים.

שְׁתֵּי נָשִׁים רַעֲשָׁנִיּוֹת     

בְּהַפְסָקָה זְמַנִּית מִשִּׁגְרָה תְּפֵלָה.

הֲלִיכַת מֶלְצַר כְּפוּפָה,

שְׂעָרוֹ, מַסְתִּיר עֵינַיִם כְּבוּיוֹת

הַנִּתְמָכוֹת, עַל קִרְעֵי חִיּוּךְ מְבֻיָּשׁ.

מַדּוּעַ הוּא נִכְנָע?

אוֹרוֹת מְרַצְּדִים עַל מָסַכֵּי מַחְשֵׁב,

שׁוֹלְחִים רֵיקָנוּת לֶחָלָל.

שָׁרָב צוֹבֵא עַל חַלּוֹן,

אוֹגוּסְט קָשֶׁה וְעִקֵּשׁ.

נַעֲרָה בְּמִכְנָסַיִם קְצָרִים מִדַּי

מַכְרִיחָה אֲנָשִׁים לִרְאוֹת.

 

וַאֲנִי שׁוֹקַעַת, שֶׁלֹּא בְּנוֹחַ, בָּעַרְסָל

אָרוּג מִבְּלִיל שֶׁל רְעָשִׁים.

אֵינִי מַצְלִיחָה לְהַפְרִיד.

וַאֲנִי מֻנַּחַת, עַל מִגְדַּל בָּבֶל עַכְשָׁוִי.

אֵינִי מַצְלִיחָה לְהָבִין.

לִבִּי כָּבֵד, מְאַיֵּם

לְעַוֵּת קַוֵּי מִתְאָר

מִסֵּפֶר אָנָטוֹמְיָה נִשְׁכָּח

עַל גּוּף הָאָדָם,

שֶׁאֲנִי, נִסְפֶּגֶת בֵּין דַּפָּיו.

וְחוֹלֶמֶת עַל הַמַּבּוּל

שֶׁעָלֵינוּ יָרַד,

וְהָאָרֶץ תִּשְׁקֹט - 

וְתָבוֹא הַדְּמָמָה.

 

קוֹל רְמִיסָה דַּקָּה

 

יַלְדָּה קְטַנָּה יוֹשֶׁבֶת עַל נַדְנֵדָה בֶּחָצֵר.

רַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת נְעוּלוֹת, בְּסַנְדָּלִים אֲדֻמִּים.

רוֹמֶסֶת, תְּחִלָּה בְּלִי מֵשִׂים,

וְאַחַר כָּךְ, קְצָת בְּכַוָּנָה, נְמָלִים -

הַחוֹלְפוֹת בְּמִקְרֶה בְּגֻמַּת הָאֲדָמָה שֶׁנּוֹצְרָה.

וְשֶׁקֶט עָמֹק מִסָּבִיב.

מַפְלִיא, אֵיךְ דְּבָרִים נִרְמָסִים לְלֹא קוֹל.

 

וְאֵיךְ אַסְבִּיר לָהּ עַל סוֹפִיּוּת הַנְּעוּרִים,

שֶׁגַּם הִיא גָּדְלָה לִהְיוֹת נְמָלָה,

מִתְפַּתֶּלֶת, מְמַהֶרֶת בִּשְׁבִילֵי הַחַיִּים,

מוּדַעַת לְסַכָּנַת, הַסַּנְדָּלִים הָאֲדֻמִּים.

 

וְאֵיךְ אַסְבִּיר לָהּ עַל הַנִּצְחִיּוּת הַחוֹלֶפֶת,

שֶׁבְּכָל רֶגַע, נִרְמָסִים, מִמַּשָּׂא כָּבֵד

אוֹ מִשְּׁרִירוּת הַלֵּב

בִּדְמָמָה הַזּוֹעֶקֶת אֶת הָעַוְלָה,

וְהַשֶּׁקֶט סָבִיב, בּוֹלֵעַ אֶת קוֹל הָרְמִיסָה,

וְהָאֲדָמָה, מְכַסָּה בְּשַׁלְוָה אֶת הַנּוֹשְׁרִים.

 

 

מֻזְהָב אַךְ בַּעֲדִינוּת

 

אֲרִיג מֶשִׁי

יָפֶה וּפָשׁוּט

מֻזְהָב, אַךְ בַּעֲדִינוּת -

שִׁלּוּב אִינְטֵלִיגֶנְטִי שֶׁל שֶׁפַע וּצְנִיעוּת.

אָרִיג עִם פַּסִּים,

מִרְוָחִים נְכוֹנִים,

צְפִיפוּת מְדֻיֶּקֶת

בֵּין חֹמֶר לַאֲוִיר,

בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר,

בֵּין לְהִכָּנַע לְלִרְצוֹת,

בֵּין שְּׁאֵלוֹת לַתְּשׁוּבוֹת,

בֵּין לִהְיוֹת אוֹ... לִהְיוֹת.

 

 

רֶגַע חוֹלֵף

 

רֶגַע חוֹלֵף -

עָלֶה נִרְעָד עַל עֵץ.

רֶגַע הוּא כָּאן

וְלֹא.

 

רֶגַע חוֹלֵף -

וַאֲנִי פּוֹחֶדֶת

לִרְעֹד וְלִנְשֹׁר כְּמוֹ עָלֶה,

וַאֲנִי נֶאֱחֶזֶת

וּמְאַבֶּדֶת

גַּם אֶת הָרֶגַע הַזֶּה.

0 תגובות
נט-בוק - קניון ספרים וירטואלי חדשני
30/01/2014 19:10
ציפי ארצי

 

 

 

נט-בוק

קניון ספרים וירטואלי חדשני

המציע לראשונה בישראל

מערכת ניהול עצמאית למו"לים ולסופרים

 

* * * * * *  

קישור לאתר:  http://netbook.co.il/

 

נט-בוק,  קניון ספרים וירטואלי-חדשני, המבוסס על טכנולוגיות חדשות ומתקדמות, מציג תפיסה חדשה:

מערכת ניהול עצמאית למו"לים ולסופרים, המאפשרת לכל מו"ל או סופר להעלות ספר לאתר, לקבוע את מחירו לצרכן, לקדם אותו ולשלוט על מכירתו.

באתר, המותאם לצרכיהם היחודיים של מו"לים וסופרים, יש שקיפות מלאה לגבי מספר הספרים שנמכרו, למי נמכרו, התמלוגים שהצטברו בגין המכירות וכן אפשרות לעמוד בקשר ישיר עם הקוראים באמצעות הפייסבוק המקושר לאתר. 

 

האתר מציג קשת רחבה של ספרים, ישנים ומוכרים לצד חדשים, וספרים שלא תמצאו על

המדפים בחנויות.

 

בין החותמים עם האתר, הסופר רם אורן שיקדם את המיזם, בראיונות עם התקשורת ובערוצים רלוונטיים נוספים, וכן בדף הפייסבוק שלו.

הוצאות וסופרים נוספים שכבר חתמו עם האתר וספריהם יוצגו בו: הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים (דויד גרוסמן, א.ב.יהושע, יהודית קציר, אורלי קסטל-בלום, סמי ברדוגו, ז'וזה סאראמאגו ועוד), הוצאת פוקוס, הוצאת רימונים, יהודה אטלס, פוצ'ו ועוד.

 

האתר מציע:

 

  • מערכת ניהול עצמאית למו"לים ולסופרים
    נט בוק מציע פלטפורמה חדשנית וידידותית למו"לים  ולסופרים המעוניינים למכור את ספריהם ישירות לצרכן, ללא תיווך

  • כל מו"ל או סופר מקבל גישה למערכת
    ניהול המאפשרת לו לשלוט באופן עצמאי על נתוני הספר, קידומו ומכירתו באתר.
  • ניהול תמלוגים עצמאי    
    נט בוק מעמיד לרשות המו"לים והסופרים תכנית תמלוגים מהפכנית וראשונה מסוגה בארץ!
    המערכת
    הינה שקופה לחלוטין, ובאמצעותה ניתן לדעת, בכל עת, כמה ספרים נמכרו, כמה כסף נצבר בחשבון ואף לממש את התמלוגים, בכל נקודת זמן.
  • תמלוגים הוגנים  
    50% מהתמלוגים מועברים למו"ל או לסופר.
  • העלאה, הדפסה ומכירה של ספרים בכל פורמט
    נט בוק מציע ספרים בפורמט המסורתי (מודפסים), לצד מהדורות חדשניות ומתקדמות, כגון מהדורה דיגיטלית (
    EPub), מהדורת שמע (MP3) ואף מהדורה להדפסה ביתית (PDF). ניתן להמיר ספר מודפס לספר דיגיטלי, תמורת סכום סמלי ,  וכן לסרוק ספרים ישנים, במטרה למכור עותקים מודפסים או דיגיטליים מהם.

מי שיש בידיו קובץ Epub יוכל להעלות אותו בחינם לנט-בוק ולמכור ישירות לצרכן

  • הדפסה על פי דרישה (POD)
    הדפסת ספרים לפי דרישה. בנוסף: אם יש ברשותך קובץ PDF ערוך ומעומד של הספר, תוכל להעלותו חינם לאתר, ולמכור ממנו עותקים מודפסים, על פי דרישה, ישירות לצרכן.
  • חוויית רכישה ייחודית
    ב-נט בוק בנוסף לצפייה בכמה מעמודי הספר, ניתן לשמוע גם קריינות שלהם - המספקת חוויית קנייה ייחודית ומסייעת לקידום מכירות הספר.
  • כל ההמרות החדשות לספרים דיגיטליים יעשו בפורמט EPub3  בטכנולוגיה חדשנית הניתנת לקריאה בכל האפליקציות הקיימות בטאבלטים, טלפונים חכמים ובמחשבים אישיים, ויאפשרו דפדוף מימין לשמאל עם אפשרות של קריינות, אנימציות ועוד.                                                   ספרים אלה יהיו מוגנים מפני העתקות ב DRM.

 

מאחורי אתר נט-בוק עומד משה ראובני המו"ל של  "צמרת הוצאה לאור בע"מ", המתמחה בהוצאה לאור של ספרי מקור והפקות יצירתיות באוריינטציה שיווקית. בין הסדרות המובילות שהוציאה עד היום ניתן למנות את סדרת "פינגווין" המיתולוגית מאת נעמי בן-גור, "ניצנים" מאת עפרה גלברט-אבני, "עולם מופלא" מאת יהורם טהרלב, אנציקלופדיית אוקספורד, "התנ"ך המפורש המלא" מאת פרופ' אשר וייזר, "טיים לייף" ועוד.

 
משה ראובני-רקורד אישי ומקצועי

משה ראובני, יליד איראן, שנת 1956 . עומד בראש הוצאת צמרת. מאחוריו 30 שנות ניסיון בענף הספרים.

בצבא שירת כקצין. מיד אחרי השחרור החל את דרכו כמוכר ספרים מדלת לדלת. לאחר 7 שנים אינטנסיביות, הקים את הוצאת "ספרי צמרת". עד מהרה הכשיר והפעיל כ-30 סוכני מכירות, תוך כדי לימוד מינהל עסקים והתמחות בשיווק. מחזור המכירות של ההוצאה הגיע ל-14 מיליון שקלים בשנה.

שתי הרשתות הגדולות ומדיניות המבצעים שלהן, קטעו את ההצלחה. ראובני לא ויתר. הוא גייס עוד סוכנים ורכש עוד מכוניות – אך החלטות אלו התבררו כבלתי נכונות: תוך זמן קצר הוא הפסיד 2.5 מיליון שקלים, נאלץ למכור את  בניין ההוצאה במחיר הפסד ולפטר את כל הסוכנים.

ראובני לא אמר נואש. הוא החליט "לרדת לשטח" ויצא למכור ספרים בעצמו, כל יום, מבוקר עד לילה. אחרי ארבע שנים (הקשות בחייו), הצליח להרים ראש ולעבור משלב הבלימה לשלב הבנייה.

במהלך שנים של עבודה עם שוק הספרים הישראלי, על לקוחותיו, יוצריו ומשווקיו, הוא זיהה צורך הולך וגובר לשינוי תפיסה כולל בתחום זה, וגיבש תוכנית להקים אתר למכירה של ספרים מודפסים ודיגיטליים - קניון וירטואלי משותף לכל ההוצאות לאור.

כיום פני הדברים הם ששוק הספרים נשלט על-ידי שתי רשתות בלבד, שיעור הוצאות הפצה של ספר מגיע עד 79% ממחיר הספר לצרכן, שיעור הספרים המודפסים אשר אינם "רואים מדף" הוא 57%, ושוויים (האבוד) של ספרים "נטולי הזדמנות" – כשני מיליארד שקלים בשנה.

בצעד אמיץ ובהשקעה גדולה החליט ראובני לעשות מעשה, כדי לשנות את המצב הקיים. הוא גייס ממון רב וצוות המונה עשרה אנשי מקצוע אשר שקדו במשך שנתיים על בניית אתר נט בוק

0 תגובות
אולמות האבירים - בול משותף לישראל ומלטה
30/01/2014 18:48
ציפי ארצי
מלטה, השירות הבולאי, בולים

דואר ישראל ודואר מלטה הנפיקו  בול  משותף 


של אולמות האבירים ההוספיטלרים בעכו, ישראל ובוואלטה, מלטה



 

השירות הבולאי בחברת דואר ישראל ודואר מלטה הנפיקו בול משותף בנושא  אולמות האבירים ההוספיטלרים. על הבולים מופיעים מימין: חדר האוכל של ההוספיטלרים בעכו ומשמאל: אחד מאולמות בית החולים ההוספיטלרי בוואלטה. על מעטפת היום הראשון מופיע קטע מחומת הים של עכו וקטע מביצורי הים של ואלטה. הבולים עוצב על ידי רונן גולדברג וערך הבול הישראלי הוא 3.90 ₪.

 

השקת הבולים נערכה במשרד החוץ  בירושלים בהשתתפות שר הבריאות של מלטה, ד"ר גוֹדפְרִי פַארוּגָ'ה (Godfrey Farrugia), שגריר מלטה בישראל, סַיימוֹן פּוּלִיצִ'ינוֹ ((Simon Pullicino, שגריר ישראל במלטה, אורן דוד, מנכ"ל חברת דואר ישראל, חיים אלמוזנינו, מנכ"ל דואר מלטה, ג'וזף גאפה (Joseph Gafá), משנה למנכ"ל משרד החוץ, פנחס אביבי  ומנהל השירות הבולאי של דואר ישראל, ירון רצון.

 

בשנת 2014 ימלאו חמישים שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ומלטה. ישראל, שבעת כינון היחסים (1964) הייתה עדיין מדינה צעירה, חלקה עם מלטה את הידע והניסיון שצברה במהלך 16 שנות עצמאותה .

היחסים בין שני העמים הינם קדומים ומיוחדים: בין העם היהודי לפיניקים, תושבי מלטה הקדומים, שררו יחסי ידידות ושיתוף פעולה המוזכרים בתנ"ך - ספר הספרים המשמעותי  כל כך לשני העמים.  

במלטה הייתה קהילה יהודית ככל הנראה כבר לפני הספירה, ובימי הביניים היה מספר היהודים באי, על פי הערכה, כשליש מתושבי עיר הבירה דאז - מדינה .

מאבקם ההרואי של תושבי מלטה באויב הנאצי ועמידתם הגאה נגד הפצצות כבדות והסגר, זכו להערכה עמוקה בקרב היישוב העברי בישראל, שרבים מבניו נטלו חלק במלחמה באויב הנאצי, שהשמיד שליש מבני העם היהודי בשואה.  

המחויבות לדמוקרטיה ולערכיה היא מכנה משותף לשתי המדינות, החולקות אותה שיטה פרלמנטרית, כמו גם קרבה תרבותית, גיאוגרפית ולשונית.

הקשרים ההדדיים בין המדינות והעמים מתהדקים והולכים בתחומי סחר, טכנולוגיה, מדע, אנרגיה, תרבות ותיירות.



 

מסדר האבירים ההוספיטלרים, הידוע גם בשם "מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים", התגבש בירושלים בתחילת המאה ה-12 סביב המבנה של בית-החולים הכנסייתי, שהוקם מדרום לכנסיית הקבר. חברי המסדר נשבעו להקדיש את חייהם לעזרת עולי הרגל הנוצרים שהגיעו לירושלים בתקופה הצלבנית, לספק להם עזרה רפואית ולהגן עליהם בדרך מפני שודדים ותוקפים. בשנת 1187, לאחר המפלה הצלבנית בקרב קרני-חיטין, נאלצו ההוספיטלרים לעזוב את ירושלים ולעבור לעכו.  

בין השנים 1191–1291 שימשה העיר עכו כבירת הממלכה הצלבנית. העיר חולקה לרבעים שבהם ישבו המסדרים הצבאיים (ההוספיטלרים, הטמפלרים והטבטונים) והקומונות המסחריות האיטלקיות. כל אחת מן הקבוצות בנתה בשטחה מבנים מפוארים ששיקפו את מעמדה של עכו באותם ימים כאחת הערים החשובות בעולם. "אולמות האבירים", שבנו ההוספיטלרים בעכו, נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות, והם מהווים גם כיום מוקד משיכה להמוני מבקרים.  

המבנה המרשים ביותר במכלול זה של המסדר ההוספיטלרי הוא חדר האוכל (הרפקטוריום). הוא נבנה קמרונות וצלעות מצטלבים בסגנון גותי, סגנון שהתפתח בצרפת ובאיטליה במאה ה-12 והופיע גם בעכו באותה תקופה.

 

בשנת 1291 נכבשה עכו על-ידי הממלוכים בהנהגת קלאון והוחרבה עד היסוד. אנשי המסדר ההוספיטלרי ישבו כעשרים שנה באי קפריסין, עד אשר כבשו בשנת 1310 את האי רודוס מידי שודדי ים, והקימו בו את מרכזם. הם ביצרו את האי, הגנו עליו מפני התקפות המוסלמים, והתגוררו בו במשך כמאתיים שנה, עד אשר גורשו מרודוס על-ידי הטורקים.

 

בשנת 1530 קיבלו ההוספיטלרים מידי הקיסר קרל החמישי את השליטה על האי מלטה, והקימו בו מדינה ריבונית. אנשי המסדר, בהנהגת ז'אן דה לה ואלט, זכו לתהילה רבה כאשר הצליחו בשנת 1565 למנוע את כיבוש מלטה ולעמוד במצור הממושך שהטילו הטורקים על האי. בתקופה זו נודעו אנשי המסדר ההוספיטלרי בשם "אבירי מלטה".

 

לאחר גירוש הטורקים הקימו ההוספיטלרים עיר חדשה בשם ואלטה, על שם מנהיגם, ובנו בה שורה של מבנים מפוארים. בשולי העיר, באתר המשקיף על נמל ואלטה, הוקם בית-חולים משוכלל שבו זכו מאות חולים ופצועים לטיפולם המסור של אנשי המסדר. כיום משמש מבנה זה את "מרכז הקונגרסים הים תיכוני", שבו יכולים להתכנס עד 1400 איש באולמות המודרניים אך המשמרים את ניחוחות העבר.    

 

 

 

0 תגובות
אגרופים וקפה במילנו
30/01/2014 18:30
ציפי ארצי
שחף הגפני, ספרים, ספרות

ספר חדש: "אגרופים" ו"קפה" במילנו מאת ד"ר שחף הגפני





אקדמיית האגרופים: אחת האקדמיות המרתקות והססגוניות ביותר באירופה במחצית השניה של המאה ה-18

 

הספר "אגרופים" ו"קפה" במילנו מאת ד"ר שחף הגפני עוסק בקבוצה קטנה של בני אצולה צעירים אשר התאספו בארמון וארי במרכז מילנו והקימו את אחת האקדמיות המרתקות והססגוניות ביותר באירופה במחצית השניה של המאה ה-18 - "אקדמית האגרופים". העשרה, ובראשם פייטרו וארי "המנהיג" וצ'זרה בקאריה, הורישו לנו היסטוריה תרבותית מפוארת, כתב-עת משלהם בשם 'Il Caffe'", ספרים רבים ורעיונות פילוסופיים ופרקטיים כאחת – ביטול עונש המוות, צמצום במיסוי, איחוד מכסים, מוסדות אוטונומיים (לומברדיה היתה אז שטח חסות של הקיסרים ההבסבורגיים מריה תרזה, יוסף ה-2 וליאופולד ה-2), כבישים וגשרים, בתי חולים ווטרינריה, מידות ומשקלות אחידים, ערך המטבע ובתי מיטבוע, רפורמות חקלאיות ומסחריות ועוד כהנה וכהנה. בני החבורה עסקה גם בפרקטיקום – בשנות ה-40 וה-50 לחייהם חלקם היו לשרים, לשגרירים ולפקידים בכירים.

 

ברם, בני "אקדמיית האגרופים", או כלשונו של וולטר הגדול בני "אסכולת מילנו", עמלו קשות בייצוגה של הקולוניה הלומברדית כהלכה בחצרותיהם של ד'הולבק, הלווטיוס, דיוויד יום ובסלונים הספרותיים המפוארים דאז. הם היו לאורחים מבוקשים ונערצים לא רק בפריז ובלונדון אלא גם באדינבורו, בנפולי, בפירנציה, בוינה, בפילדלפיה, במדריד, בברלין, בסנט-פטרסבורג, בוורשה ובקופנהגן.

 

כושר הכתיבה של האחים וארי, בקאריה, קארלי, פאולו פריזי, ביפי והאחרים היה עצום. "המרחב הציבורי", אם להשתמש במינוח הנודע של יורגן הברמס, סבב סביב מאה-ואחד-עשר ספרים וכרכים  עבי-כרס, שלושה כתבי-עת מיוחדים ועשרות אלפי מכתבים ופמפלטים. אסכולת מילנו צמחה על  מעוזיה של הנאורות האירופאית ועל האבסולוטיזם הנאור וגוועה על הבריקאדות עקובות הדם והרצח של המהפכה הצרפתית ועל  ערש הדווי של "המשטר הישן".

 

ד"ר שחף הגפני (63), יליד חיפה, נשוי + 3 בנים, מרצה להיסטוריה ולמדעי המידע באוניברסיטת חיפה ובמכללות שונות. הוא משמש כמנהל הספריה במכללה "האקדמית גורדון" בחיפה ויו"ר ארגון הספרנים והמידענים בישראל.

 

ד"ר שחף הגפני מספר, כי "הספר מתבסס על עבודת הדוקטורט שלו, אשר אושרה בחודש מאי 1998. עבודת הדוקטורט נמשכה כארבע שנים, ואילו העיבוד לספר – כשנה נוספת. הפקת הספר נבעה מהרצון להנחיל לדורות הבאים משהו משמעותי. הספר הוא מדעי, אך הוא מכיל סממנים של הנאה  לכל מי שאוהב היסטוריה ומציאות אחרת".

 

העולם המודרני החל את עיצובו במחצית המאה ה- 18

 

"המסרים המופיעים בספר הם רבים. החשוב שבהם הוא, כי העולם המודרני החל את עיצובו כבר במחצית השנייה של המאה ה-18. לא היו אז אמצעי תקשורת מהירים ומשוכללים כבימינו, אך התקשורת בהחלט פעלה – הן במישור הלאומי והן במישור העולמי. ספרים, כתבי עת, חלופת מכתבים וביקורים הדדיים היו אז האמצעים העיקריים.  

 

אני רואה את עצמי כהיסטוריון של התרבות האירופית. עובדה זאת משתלבת היטב עם המקצוע שלי – ספרן ומידען. אני מנהל את הספריה במכללה האקדמית גורדון בחיפה ונחשף לחומרים המעניינים אותי. בנוסף לכך אני אוהב ללמד את רזי ההיסטוריה, הספר, הספריה ועולם המידע באקדמיה. בצעירותי הסקרנות הובילה אותי לסיורים רבים בעולם. שימשתי שנים רבות כקצין קישור לאו"ם בשירות המילואים והייתי מרותק מהמפגשים עם תרבויות שונות (גאנה, אירלנד, איי פיג'י ואחרות). אני מתכוון להתחיל לכתוב ספר נוסף אשר יעסוק בחקר ההיסטוריוגרפיה במדינות איטליה במאה ה-18. הספר שלאחר מכן ייקרא 'האמת על ג'קומו קאזאנובה'," מסכם ד"ר שחף הגפני.

 

"אגרופים" ו"קפה" במילנו - מקומה של "אסכולת מילנו" ביחס לאירופה, 1780-1760 מאת ד"ר שחף הגפני, הוצאת הספרים אוריון, 412 עמודים, מחיר לצרכן 85 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובאתר ההוצאה www.orion-books.co.il

 

 

פתח דבר מתוך הספר

 

ספר זה דן בקבוצת משכילים מיוחדת במינה במילנו ובערים האחרות של לומברדיה האוסטרית מהמחצית השניה של המאה ה-18. רובם היו בני האצולה הגבוהה, ומיעוטם הוכשרו לכמורה. המנהיג והרוח החיה היה הרוזן פייטרו וארי, בנו של סנאטור שמרן ממילנו. הוא היה 'פילוסוף', עורך, כלכלן והיסטוריון. הדמות המוכרת ביותר היה המרקיז צ'זרה בקאריה, מחברו של הקונטרס הנודע 'על הפשעים ועל העונשים' (1764). הדמות השלישית בחשיבותה היתה של המדען והממציא האב פאולו פריזי. הרביעי היה הרפורמטור והכלכלן ג'אנרינלדו קארלי, יליד העיר קפודיסטריה שברפובליקה הונציאנית. אליהם נוספו אלסנדרו וארי, סופר והיסטוריון, האב אלפונסו לונגו, הרוזן לואיג'י למברטנגי, הרוזן ג'מבטיסטה ביפי מקרמונה, הרוזן פייטרו סקי-קומנו והרוזן ג'וזפה ויסקונטי די-סליצ'טו. עשרת האישים הללו היו המייסדים של 'אקדמית האגרופים' ב-1761 והגרעין המערכת של אחד מכתבי-העת החשובים ביותר באיטליה הנאורה - ה-’Il Caffe`’. בני החבורה, המכונים כיום גם בשם 'החבורה הטובה', הגיעו לשיאם דוקא בשנות השישים של המאה ובגילים צעירים יחסית. גם משנפרדו דרכיהם, מסיבות שונות, הם המשיכו להוות קבוצת לחץ על מקבלי ההחלטות בדוכסות הגדולה והמפוארת של לומברדיה.

 

חברי ה'אגרופים' (או ה'קפטיסטים') זכו לתואר המכובד של 'אסכולת מילנו' (על-ידי וולטיר, מורלה, דידרו, ד'אלמבר, גרים והאחרים) בשל המיגוון העצום של הנושאים בהם עסקו: אוטונומיה מדינית, הפרדת הדת מן המדינה, מאבק בישועים ובאינקויזיציה, הצנזורה הדתית והאמונות התפלות, הכלכלה הכאוטית והרפורמות הכפויות של הקיסר יוסף ה-2 לבית הבסבורג. את הידע הרב  שנרכש  על-ידם הם ביטאו בתחומי המשפט והחקיקה, המסחר והחקלאות, הגביה והמיסוי, הציד והדיג, המידות והמשקלות, חופש ההתארגנות והשביתה, חופש הכתיבה והדפוס, בתי-חולים ובתי-ספר לוטרינריה, בתי-ספר יסודיים וחינוך גבוה, בעית הנוודות והקבצנות, הזנות והשחיתות במערכות המינהל, ואפילו איכות הנהרות והיערות. לפרסום רב במיוחד הם זכו בזכות מאבקם הבלתי-נלאה  בעונשי המוות והעינויים, כאשר בראשו ניצב דוקא בקאריה הבישן והצנוע.

 

חלק גדול מהרפורמות שהם יישמו בפועל הופיעו בכתב-העת 'בית-הקפה'. בטאון זה הופיע בתדירות גבוהה של אחת לעשרה ימים, אך תוחלת חייו היתה קצרה למדי - שנתיים ימים. ניכרו בו השפעות בריטיות (ה'ספקטטור', ה'סטטלר' ודומיהם מבריטניה של ראשית המאה), אך גם השפעות צרפתיות, גרמניות ושויצריות. קשת האישים שרוותה נחת מהמאמרים המיוחדים של וארי ועמיתיו הקיפה את כל העולם הנאור דאז. האוהדים הנלהבים ביותר היו בני החוגים האנציקלופדיסטים בצרפת, אך לא נפקד גם מקומם של בנג'מין פרנקלין, קמפומאנס, קאוניץ, יקתרינה הגדולה, קרל גוסטב, אדוארד גיבון ואיזק איסלין השויצרי.

 

התיזה המרכזית עוסקת בקשר בין הכתבים, הרפורמות והמפעלים של בני 'אסכולת מילנו' ובין הדרכים בהם הם הפיצו את תורתם הן באיטליה גופא והן מחוצה לה. נקודות המפגש והתקשורת העיקריים היו המפגשים עם העמיתים הזרים, חליפת המכתבים, השיחות ב"הסלונים הספרותיים" של הרוזנות והמרקיזות המילנזיות והביקורת בכתבי-העת. נמנו אחת-עשרה נקודות מפגש "פנימיות" וחמש נוספות "חיצוניות". מרביתן יוצרת את מה שיורגן הברמאס כינה כ"המרחב הציבורי" בהתיחסו בספרו הנודע לבורגנות באנגליה, בצרפת ובגרמניה.

 

התפוקה של חברי האסכולה לא היתה פחותה כלל ועיקר. הם פרסמו 111 ספרים, שלושה כתבי-עת ואלפי מכתבים ופמפלטים. השילוב בין ה"מפעלים" ו"נקודות המפגש" הוא שהעניק לאסכולה את ייחודה ואת מקומה הנכבד במסגרת הנאורות האירופאית. היא יצרה פרספקיבות חדשות ביחס לנושאים כמו ריבוד חברתי, ביטול הפיאודליזם, פילוסופיה חדשה, מתודולוגיה מדעית, פריודיזציה וחשיבה חדשה לגבי הסכימה התועלתנית הנודעת בדבר 'מירב האושר למירב האנשים'.

 

סופו של המשטר הישן סימל כמו דברים רבים גם את סופה של 'אסכולת מילנו'. לכך יש להוסיף את הרפורמיזם הכפוי של הקיסר האוסטרי ושל הגנרל הקורסיקני בונפרטה בשלהי המאה.

 

מתוך ההקדמה בספר

 

חיבור זה ישרטט בפני הקורא תמונות מחיי הרוח והתרבות של אומה, אשר מושגים כתרבות ודת, חברה ומדינה, פילוסופיה והיסטוריה, חיים ומוות צמחו מתוכה - איטליה; אותה איטליה אשר העמידה לעולם את קיקרו המחוקק, את יוליוס ואאוגסטוס קיסר הגדולים, את הפצתה של הנצרות, את דאנטה ומקיאבלי ההוגים. וזאת אותה איטליה, אשר לא קטעה את השלשלת והעניקה לעולם גם במאה ה-18, בהיותה משועבדת ברובה, נתח מ"רוח ההיסטוריה" באמצעותם של הוגים גדולים כויקו, מוראטורי וג'אנונה במחצית הראשונה ובקאריה, וארי וג'נובזי במחצית השניה של המאה.

 

המשימה הראשונה של הספר הינה להתחקות אחר ההוגים הגדולים של המחצית השניה ואחר מפעליהם ולבחון במה ייחודם ומהי תרומתם לחקר ההיסטוריוגרפיה ולחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית והחברתית של זמנם.

 

בעשרות השנים האחרונות ההיסטוריוגרפיה האירופאית עוסקת יותר ויותר ב"היסטוריה של התרבות", אך במסגרתה נבחנת לא רק "תרבותם של המלומדים" אלא גם "תרבות ההמון", אותה "תרבות" אשר התמקדהה במהפכה הצרפתית ובממשיכותיה. היסטוריונים של הספרות כגוסטב לנסון, דניאל מורנה ורנה פומייה בחנו כתבים של משכילים כדי ללמוד על רוח התקופה. הם ערכו ניתוחים פילולוגיים וסגנוניים ובחנו ביוגרפיות של מחברים, בבחינת "האיש ויצירתו". תנועה זאת היתה חשובה, שכן היא השפיעה גם על ההיסטוריונים של הספרות ושל הפילוסופיה בצרפת של שנות השישים. הם העניקו ל”histoire des ide’es”- מימד חדש. בדרכם המיוחדת הם ניסו להתמודד עם אחת הסוגיות הקשות של ההיסטוריה המודרנית - עד כמה השפיעו הוגי הנאורות על המהפכה הצרפתית. אנו זוכרים, כי בצרפת שלאחר מלחמת העולם השניה התפתחה גם 'אסכולת האנאל', אשר קראה בעקבות ההיסטוריונים מרק בלוך ולוסיאן פבר לחקור כל תופעה וכל חברה גם במונחים של  כלכלה, סוציאליזציה ותרבות. הנציגים הבולטים אחריהם, בראשותו של פרננד ברודל, המליצו על חקר הכתבים, המאמרים, הפמפלטים, המוסדות, האוניברסיטאות, האקדמיות והמועדונים הספרותיים. 'אסכולת האנאל' פיתחה מספר אובייקטים של לנסון ושל תלמידיו, אך היא גם הרחיבה את תחומי המחקר לכיוון של הפצת המידע והרעיונות של מה שאנו מכנים כ"דעת הקהל". לשם כך הם לא זנחו גם את החריג ואת הבנלי.

 

חיבור זה יכול בהחלט להחשב למזיגה בין שתי האסכולות. מחד הוא יעקוב אחר חוט מחשבתם של הוגים כפייטרו ואלסנדרו וארי, צ'זרה בקאריה, פאולו פריזי, ג'אנרינלדו קארלי, אלפונסו לונגו, ג'מבטיסטה ביפי, לואיג'י למברטנגי, ג'וזפה ויסקונטי די-סאליצ'טו, ג'וזפה קולפני, פייטרו פרנצ'סקו סקי-קומנו, קרלו סבסטיאנו פראנצ'י, רוג'רו בוסקוביץ', ג'וזפה גוראני ופייטרו מוסקאטי, אנשי 'אסכולת מילנו, אך גם לא ייגרע חלקם של הסופרים, המשוררים והפובליציסטים הרבים, אשר היו קשורים אליהם בדרך כלשהי. גם חלקם של שליטים ומדינאים כמריה תרזה, יוסף ה-2, קאוניץ ופירמיאן חשובים ביותר לצורך הבנת המשוב וההדדיות. מאידך, תהא הרחבה על נושאים כעיתונות וכתבי-עת, דפוס וצנזורה, תיאטראות וסלונים ספרותיים, הכנסות ורמת חיים, חלוקה לשדרות ולמעמדות, ואפילו מצבי-רוח וגילוים של כאריזמה. רבות התלבטתי, אם יש צורך בפרטים ביוגרפיים כה רבים על האישים הללו. לבסוף הגעתי למסקנה, כי לא תמיד ניתן להבין את תפיסתם של פייטרו וארי או בקאריה בכתביהם, אם מתעלמים מן היחסים ביניהם, מן היחסים שלהם בבתיהם ואפילו מיחסיהם עם נשותיהם או מאהבותיהם.

 

רבות התלבטתי גם לגבי מסגרת הזמן. ובכן, הפור נפל על השנים 1800-1760. בשנת 1760 החלה הפריצה הגדולה של הנאורות הלומברדית עם חזרתו של פ. וארי לעיר מולדתו, עם הגעתו של עוצר חדש, מוכשר ונאור לדוכסות הגדולה ועם הדינמיות של תנועת הרפורמות. בשנת 1797 הושלמה דינמיקה זאת, אבל אז כבר לא היתה הדוכסות קיימת. גם פייטרו וארי, המנהיג הגדול של התנועה, לא היה בין החיים. ה'אסכולה' איבדה את שני מנהיגיה הבולטים ונתפזרה לכל רוח.

 

מסגרת הזמן היא זאת המכתיבה את מבנה הספר: א. שנות השישים, המסמלות את עלייתה של 'אקדמית האגרופים', את עיתונם הנודע 'בית-הקפה' ואת שיא הרפורמות של מריה תרזה ושל ממשלתה; ב. בשנות השבעים יש המשכיות של הרפורמות בלומברדיה, אך ה'אגרופים' מתפצלים ופועלים במסגרת אינדיבידואלית בדומה ל'פילוסופים' הצרפתים והבריטים; ג. בשנות השמונים חל שינוי דרסטי עם הרפורמות הכפויות של יוסף ה-2 ועם ירידת קרנם של ה'אגרופים'; ד. שנות התשעים הן שנות דעיכה ומהפכה עם סיומו של העידן ההבסבורגי במאה ה-18 ועם מותם  של ראשי 'אסכולת מילנו'. שמונת הפרקים הראשונים דנים בחלוקה פריודית מרובעת זאת.

 

שני הפרקים האחרונים עוסקים בניתוח הקשרים בין הנאורים הלומברדים עם מחנות הנאורים במדינות איטליה האחרות ומחוצה לה. פרק שלם עוסק בקשר בין הנאורות הלומברדית ובין עמיתתה הצרפתית. לשם כך נבחנו נקודות מפגש, או שמא עדיף לכנותן ברוח התקופה כ"נקודות  תקשורת", בין כל התרבויות הגדולות הללו.

  ומהן אותן נקודות?

1. כתבים. במאה ה-18 טכניקות הדפוס והשיווק של הספרים נשתכללו עשרות מונים. גם מלאכת התרגום נעשתה קלה יותר, כתוצאה מלימוד עצמי ואקדמי של לשונות של אומות שכנות.

  2. כתבי-עת. נראה, כי הפצת המידע באמצעות כתבי-העת החדשים נתנה תנופה עצומה לצבירת הידע על הנעשה במקומות שונים ומרוחקים.

  3. חליפת המכתבים, האפיסטולריה. הדרך הישנה והטובה של חליפת מכתבים בין מלומדים משני עברי האלפים או הימים המשיכה להתקיים גם לעת זאת, אלא שעתה היא היתה מקובלת על שכבות רחבות יותר. נכיר את אלפי המכתבים שהחליפו ביניהם האחים וארי ואת מכתביו, המעטים אך החשובים, של בקאריה עם וולטיר, דידרו, ד,אלמבר, מורלה ושאר גדולי עולם.

  4. דיווחי תיירים. מצוים בידינו תיאורים מופלאים של תיירים, אשר תרו את איטליה לאורכה ולרוחבה והתרשמו ממנה עמוקות. הבולטים מביניהם היו מונטסקיה, דידרו, דיויד יום וגיבון, אך היו גם רבים אחרים.

  5. מפגשים פיזיים. רבות עוד ידובר על הביקור ההיסטורי של בקאריה בפריז. מפגש זה היה קצר, אך פורה ומפרה, והוא משמש את אחת מגולות הכותרת בדבר נקודות המפגש בין הנאורות של צפון איטליה ושל צרפת. גם הקשרים של פאולו פריזי עם מדעניה של פריז, לונדון, אדינבורו, ברן

ופירנצה לא ייגרעו.

 

השאלה המרכזית במחקר זה היא באיזו מידה פייטרו וארי, בקאריה ושאר חבריהם השפיעו על קבלת ההחלטות ועל מדיניות הרפורמות בלומברדיה בתקופתם. שאלה שניה חשובה היא עד כמה הם השפיעו, אם בכלל, על זרמי הנאורות הפריזאית, הלונדונית או הסנט-פטרבורגית. ועוד שאלה חשובה: פרופ' דונאטי סבור, כי דוכסות מילנו היתה מרכז גדול באותה עת בשלושה תחומים. ראשית כל, הכנסיה האמברוסיאנית היתה הארכידיוקזה הגדולה ביותר בעולם הקתולי; שנית, היא היתה מרכז כלכלי וצומת דרכים חשוב ביותר בדרום אירופה; ושלישית, היא היתה למרכז רוחני גדול ומתעורר. האמנם כך? נראה בהמשך.

 


0 תגובות
אגרופים וקפה במילנו
30/01/2014 18:26
ציפי ארצי
שחף הגפני, ספרים, ספרות

ספר חדש: "אגרופים" ו"קפה" במילנו 


מאת ד"ר שחף הגפני






אקדמיית האגרופים: אחת האקדמיות המרתקות והססגוניות ביותר באירופה במחצית השניה של המאה ה-18

 

הספר "אגרופים" ו"קפה" במילנו מאת ד"ר שחף הגפני עוסק בקבוצה קטנה של בני אצולה צעירים אשר התאספו בארמון וארי במרכז מילנו והקימו את אחת האקדמיות המרתקות והססגוניות ביותר באירופה במחצית השניה של המאה ה-18 - "אקדמית האגרופים". העשרה, ובראשם פייטרו וארי "המנהיג" וצ'זרה בקאריה, הורישו לנו היסטוריה תרבותית מפוארת, כתב-עת משלהם בשם 'Il Caffe'", ספרים רבים ורעיונות פילוסופיים ופרקטיים כאחת – ביטול עונש המוות, צמצום במיסוי, איחוד מכסים, מוסדות אוטונומיים (לומברדיה היתה אז שטח חסות של הקיסרים ההבסבורגיים מריה תרזה, יוסף ה-2 וליאופולד ה-2), כבישים וגשרים, בתי חולים ווטרינריה, מידות ומשקלות אחידים, ערך המטבע ובתי מיטבוע, רפורמות חקלאיות ומסחריות ועוד כהנה וכהנה. בני החבורה עסקה גם בפרקטיקום – בשנות ה-40 וה-50 לחייהם חלקם היו לשרים, לשגרירים ולפקידים בכירים.

 

ברם, בני "אקדמיית האגרופים", או כלשונו של וולטר הגדול בני "אסכולת מילנו", עמלו קשות בייצוגה של הקולוניה הלומברדית כהלכה בחצרותיהם של ד'הולבק, הלווטיוס, דיוויד יום ובסלונים הספרותיים המפוארים דאז. הם היו לאורחים מבוקשים ונערצים לא רק בפריז ובלונדון אלא גם באדינבורו, בנפולי, בפירנציה, בוינה, בפילדלפיה, במדריד, בברלין, בסנט-פטרסבורג, בוורשה ובקופנהגן.

 

כושר הכתיבה של האחים וארי, בקאריה, קארלי, פאולו פריזי, ביפי והאחרים היה עצום. "המרחב הציבורי", אם להשתמש במינוח הנודע של יורגן הברמס, סבב סביב מאה-ואחד-עשר ספרים וכרכים  עבי-כרס, שלושה כתבי-עת מיוחדים ועשרות אלפי מכתבים ופמפלטים. אסכולת מילנו צמחה על  מעוזיה של הנאורות האירופאית ועל האבסולוטיזם הנאור וגוועה על הבריקאדות עקובות הדם והרצח של המהפכה הצרפתית ועל  ערש הדווי של "המשטר הישן".

 

ד"ר שחף הגפני (63), יליד חיפה, נשוי + 3 בנים, מרצה להיסטוריה ולמדעי המידע באוניברסיטת חיפה ובמכללות שונות. הוא משמש כמנהל הספריה במכללה "האקדמית גורדון" בחיפה ויו"ר ארגון הספרנים והמידענים בישראל.

 

ד"ר שחף הגפני מספר, כי "הספר מתבסס על עבודת הדוקטורט שלו, אשר אושרה בחודש מאי 1998. עבודת הדוקטורט נמשכה כארבע שנים, ואילו העיבוד לספר – כשנה נוספת. הפקת הספר נבעה מהרצון להנחיל לדורות הבאים משהו משמעותי. הספר הוא מדעי, אך הוא מכיל סממנים של הנאה  לכל מי שאוהב היסטוריה ומציאות אחרת".

 

העולם המודרני החל את עיצובו במחצית המאה ה- 18

 

"המסרים המופיעים בספר הם רבים. החשוב שבהם הוא, כי העולם המודרני החל את עיצובו כבר במחצית השנייה של המאה ה-18. לא היו אז אמצעי תקשורת מהירים ומשוכללים כבימינו, אך התקשורת בהחלט פעלה – הן במישור הלאומי והן במישור העולמי. ספרים, כתבי עת, חלופת מכתבים וביקורים הדדיים היו אז האמצעים העיקריים.  

 

אני רואה את עצמי כהיסטוריון של התרבות האירופית. עובדה זאת משתלבת היטב עם המקצוע שלי – ספרן ומידען. אני מנהל את הספריה במכללה האקדמית גורדון בחיפה ונחשף לחומרים המעניינים אותי. בנוסף לכך אני אוהב ללמד את רזי ההיסטוריה, הספר, הספריה ועולם המידע באקדמיה. בצעירותי הסקרנות הובילה אותי לסיורים רבים בעולם. שימשתי שנים רבות כקצין קישור לאו"ם בשירות המילואים והייתי מרותק מהמפגשים עם תרבויות שונות (גאנה, אירלנד, איי פיג'י ואחרות). אני מתכוון להתחיל לכתוב ספר נוסף אשר יעסוק בחקר ההיסטוריוגרפיה במדינות איטליה במאה ה-18. הספר שלאחר מכן ייקרא 'האמת על ג'קומו קאזאנובה'," מסכם ד"ר שחף הגפני.

 

"אגרופים" ו"קפה" במילנו - מקומה של "אסכולת מילנו" ביחס לאירופה, 1780-1760 מאת ד"ר שחף הגפני, הוצאת הספרים אוריון, 412 עמודים, מחיר לצרכן 85 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובאתר ההוצאה www.orion-books.co.il

 

 

פתח דבר מתוך הספר

 

ספר זה דן בקבוצת משכילים מיוחדת במינה במילנו ובערים האחרות של לומברדיה האוסטרית מהמחצית השניה של המאה ה-18. רובם היו בני האצולה הגבוהה, ומיעוטם הוכשרו לכמורה. המנהיג והרוח החיה היה הרוזן פייטרו וארי, בנו של סנאטור שמרן ממילנו. הוא היה 'פילוסוף', עורך, כלכלן והיסטוריון. הדמות המוכרת ביותר היה המרקיז צ'זרה בקאריה, מחברו של הקונטרס הנודע 'על הפשעים ועל העונשים' (1764). הדמות השלישית בחשיבותה היתה של המדען והממציא האב פאולו פריזי. הרביעי היה הרפורמטור והכלכלן ג'אנרינלדו קארלי, יליד העיר קפודיסטריה שברפובליקה הונציאנית. אליהם נוספו אלסנדרו וארי, סופר והיסטוריון, האב אלפונסו לונגו, הרוזן לואיג'י למברטנגי, הרוזן ג'מבטיסטה ביפי מקרמונה, הרוזן פייטרו סקי-קומנו והרוזן ג'וזפה ויסקונטי די-סליצ'טו. עשרת האישים הללו היו המייסדים של 'אקדמית האגרופים' ב-1761 והגרעין המערכת של אחד מכתבי-העת החשובים ביותר באיטליה הנאורה - ה-’Il Caffe`’. בני החבורה, המכונים כיום גם בשם 'החבורה הטובה', הגיעו לשיאם דוקא בשנות השישים של המאה ובגילים צעירים יחסית. גם משנפרדו דרכיהם, מסיבות שונות, הם המשיכו להוות קבוצת לחץ על מקבלי ההחלטות בדוכסות הגדולה והמפוארת של לומברדיה.

 

חברי ה'אגרופים' (או ה'קפטיסטים') זכו לתואר המכובד של 'אסכולת מילנו' (על-ידי וולטיר, מורלה, דידרו, ד'אלמבר, גרים והאחרים) בשל המיגוון העצום של הנושאים בהם עסקו: אוטונומיה מדינית, הפרדת הדת מן המדינה, מאבק בישועים ובאינקויזיציה, הצנזורה הדתית והאמונות התפלות, הכלכלה הכאוטית והרפורמות הכפויות של הקיסר יוסף ה-2 לבית הבסבורג. את הידע הרב  שנרכש  על-ידם הם ביטאו בתחומי המשפט והחקיקה, המסחר והחקלאות, הגביה והמיסוי, הציד והדיג, המידות והמשקלות, חופש ההתארגנות והשביתה, חופש הכתיבה והדפוס, בתי-חולים ובתי-ספר לוטרינריה, בתי-ספר יסודיים וחינוך גבוה, בעית הנוודות והקבצנות, הזנות והשחיתות במערכות המינהל, ואפילו איכות הנהרות והיערות. לפרסום רב במיוחד הם זכו בזכות מאבקם הבלתי-נלאה  בעונשי המוות והעינויים, כאשר בראשו ניצב דוקא בקאריה הבישן והצנוע.

 

חלק גדול מהרפורמות שהם יישמו בפועל הופיעו בכתב-העת 'בית-הקפה'. בטאון זה הופיע בתדירות גבוהה של אחת לעשרה ימים, אך תוחלת חייו היתה קצרה למדי - שנתיים ימים. ניכרו בו השפעות בריטיות (ה'ספקטטור', ה'סטטלר' ודומיהם מבריטניה של ראשית המאה), אך גם השפעות צרפתיות, גרמניות ושויצריות. קשת האישים שרוותה נחת מהמאמרים המיוחדים של וארי ועמיתיו הקיפה את כל העולם הנאור דאז. האוהדים הנלהבים ביותר היו בני החוגים האנציקלופדיסטים בצרפת, אך לא נפקד גם מקומם של בנג'מין פרנקלין, קמפומאנס, קאוניץ, יקתרינה הגדולה, קרל גוסטב, אדוארד גיבון ואיזק איסלין השויצרי.

 

התיזה המרכזית עוסקת בקשר בין הכתבים, הרפורמות והמפעלים של בני 'אסכולת מילנו' ובין הדרכים בהם הם הפיצו את תורתם הן באיטליה גופא והן מחוצה לה. נקודות המפגש והתקשורת העיקריים היו המפגשים עם העמיתים הזרים, חליפת המכתבים, השיחות ב"הסלונים הספרותיים" של הרוזנות והמרקיזות המילנזיות והביקורת בכתבי-העת. נמנו אחת-עשרה נקודות מפגש "פנימיות" וחמש נוספות "חיצוניות". מרביתן יוצרת את מה שיורגן הברמאס כינה כ"המרחב הציבורי" בהתיחסו בספרו הנודע לבורגנות באנגליה, בצרפת ובגרמניה.

 

התפוקה של חברי האסכולה לא היתה פחותה כלל ועיקר. הם פרסמו 111 ספרים, שלושה כתבי-עת ואלפי מכתבים ופמפלטים. השילוב בין ה"מפעלים" ו"נקודות המפגש" הוא שהעניק לאסכולה את ייחודה ואת מקומה הנכבד במסגרת הנאורות האירופאית. היא יצרה פרספקיבות חדשות ביחס לנושאים כמו ריבוד חברתי, ביטול הפיאודליזם, פילוסופיה חדשה, מתודולוגיה מדעית, פריודיזציה וחשיבה חדשה לגבי הסכימה התועלתנית הנודעת בדבר 'מירב האושר למירב האנשים'.

 

סופו של המשטר הישן סימל כמו דברים רבים גם את סופה של 'אסכולת מילנו'. לכך יש להוסיף את הרפורמיזם הכפוי של הקיסר האוסטרי ושל הגנרל הקורסיקני בונפרטה בשלהי המאה.

 

מתוך ההקדמה בספר

 

חיבור זה ישרטט בפני הקורא תמונות מחיי הרוח והתרבות של אומה, אשר מושגים כתרבות ודת, חברה ומדינה, פילוסופיה והיסטוריה, חיים ומוות צמחו מתוכה - איטליה; אותה איטליה אשר העמידה לעולם את קיקרו המחוקק, את יוליוס ואאוגסטוס קיסר הגדולים, את הפצתה של הנצרות, את דאנטה ומקיאבלי ההוגים. וזאת אותה איטליה, אשר לא קטעה את השלשלת והעניקה לעולם גם במאה ה-18, בהיותה משועבדת ברובה, נתח מ"רוח ההיסטוריה" באמצעותם של הוגים גדולים כויקו, מוראטורי וג'אנונה במחצית הראשונה ובקאריה, וארי וג'נובזי במחצית השניה של המאה.

 

המשימה הראשונה של הספר הינה להתחקות אחר ההוגים הגדולים של המחצית השניה ואחר מפעליהם ולבחון במה ייחודם ומהי תרומתם לחקר ההיסטוריוגרפיה ולחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית והחברתית של זמנם.

 

בעשרות השנים האחרונות ההיסטוריוגרפיה האירופאית עוסקת יותר ויותר ב"היסטוריה של התרבות", אך במסגרתה נבחנת לא רק "תרבותם של המלומדים" אלא גם "תרבות ההמון", אותה "תרבות" אשר התמקדהה במהפכה הצרפתית ובממשיכותיה. היסטוריונים של הספרות כגוסטב לנסון, דניאל מורנה ורנה פומייה בחנו כתבים של משכילים כדי ללמוד על רוח התקופה. הם ערכו ניתוחים פילולוגיים וסגנוניים ובחנו ביוגרפיות של מחברים, בבחינת "האיש ויצירתו". תנועה זאת היתה חשובה, שכן היא השפיעה גם על ההיסטוריונים של הספרות ושל הפילוסופיה בצרפת של שנות השישים. הם העניקו ל”histoire des ide’es”- מימד חדש. בדרכם המיוחדת הם ניסו להתמודד עם אחת הסוגיות הקשות של ההיסטוריה המודרנית - עד כמה השפיעו הוגי הנאורות על המהפכה הצרפתית. אנו זוכרים, כי בצרפת שלאחר מלחמת העולם השניה התפתחה גם 'אסכולת האנאל', אשר קראה בעקבות ההיסטוריונים מרק בלוך ולוסיאן פבר לחקור כל תופעה וכל חברה גם במונחים של  כלכלה, סוציאליזציה ותרבות. הנציגים הבולטים אחריהם, בראשותו של פרננד ברודל, המליצו על חקר הכתבים, המאמרים, הפמפלטים, המוסדות, האוניברסיטאות, האקדמיות והמועדונים הספרותיים. 'אסכולת האנאל' פיתחה מספר אובייקטים של לנסון ושל תלמידיו, אך היא גם הרחיבה את תחומי המחקר לכיוון של הפצת המידע והרעיונות של מה שאנו מכנים כ"דעת הקהל". לשם כך הם לא זנחו גם את החריג ואת הבנלי.

 

חיבור זה יכול בהחלט להחשב למזיגה בין שתי האסכולות. מחד הוא יעקוב אחר חוט מחשבתם של הוגים כפייטרו ואלסנדרו וארי, צ'זרה בקאריה, פאולו פריזי, ג'אנרינלדו קארלי, אלפונסו לונגו, ג'מבטיסטה ביפי, לואיג'י למברטנגי, ג'וזפה ויסקונטי די-סאליצ'טו, ג'וזפה קולפני, פייטרו פרנצ'סקו סקי-קומנו, קרלו סבסטיאנו פראנצ'י, רוג'רו בוסקוביץ', ג'וזפה גוראני ופייטרו מוסקאטי, אנשי 'אסכולת מילנו, אך גם לא ייגרע חלקם של הסופרים, המשוררים והפובליציסטים הרבים, אשר היו קשורים אליהם בדרך כלשהי. גם חלקם של שליטים ומדינאים כמריה תרזה, יוסף ה-2, קאוניץ ופירמיאן חשובים ביותר לצורך הבנת המשוב וההדדיות. מאידך, תהא הרחבה על נושאים כעיתונות וכתבי-עת, דפוס וצנזורה, תיאטראות וסלונים ספרותיים, הכנסות ורמת חיים, חלוקה לשדרות ולמעמדות, ואפילו מצבי-רוח וגילוים של כאריזמה. רבות התלבטתי, אם יש צורך בפרטים ביוגרפיים כה רבים על האישים הללו. לבסוף הגעתי למסקנה, כי לא תמיד ניתן להבין את תפיסתם של פייטרו וארי או בקאריה בכתביהם, אם מתעלמים מן היחסים ביניהם, מן היחסים שלהם בבתיהם ואפילו מיחסיהם עם נשותיהם או מאהבותיהם.

 

רבות התלבטתי גם לגבי מסגרת הזמן. ובכן, הפור נפל על השנים 1800-1760. בשנת 1760 החלה הפריצה הגדולה של הנאורות הלומברדית עם חזרתו של פ. וארי לעיר מולדתו, עם הגעתו של עוצר חדש, מוכשר ונאור לדוכסות הגדולה ועם הדינמיות של תנועת הרפורמות. בשנת 1797 הושלמה דינמיקה זאת, אבל אז כבר לא היתה הדוכסות קיימת. גם פייטרו וארי, המנהיג הגדול של התנועה, לא היה בין החיים. ה'אסכולה' איבדה את שני מנהיגיה הבולטים ונתפזרה לכל רוח.

 

מסגרת הזמן היא זאת המכתיבה את מבנה הספר: א. שנות השישים, המסמלות את עלייתה של 'אקדמית האגרופים', את עיתונם הנודע 'בית-הקפה' ואת שיא הרפורמות של מריה תרזה ושל ממשלתה; ב. בשנות השבעים יש המשכיות של הרפורמות בלומברדיה, אך ה'אגרופים' מתפצלים ופועלים במסגרת אינדיבידואלית בדומה ל'פילוסופים' הצרפתים והבריטים; ג. בשנות השמונים חל שינוי דרסטי עם הרפורמות הכפויות של יוסף ה-2 ועם ירידת קרנם של ה'אגרופים'; ד. שנות התשעים הן שנות דעיכה ומהפכה עם סיומו של העידן ההבסבורגי במאה ה-18 ועם מותם  של ראשי 'אסכולת מילנו'. שמונת הפרקים הראשונים דנים בחלוקה פריודית מרובעת זאת.

 

שני הפרקים האחרונים עוסקים בניתוח הקשרים בין הנאורים הלומברדים עם מחנות הנאורים במדינות איטליה האחרות ומחוצה לה. פרק שלם עוסק בקשר בין הנאורות הלומברדית ובין עמיתתה הצרפתית. לשם כך נבחנו נקודות מפגש, או שמא עדיף לכנותן ברוח התקופה כ"נקודות  תקשורת", בין כל התרבויות הגדולות הללו.

  ומהן אותן נקודות?

1. כתבים. במאה ה-18 טכניקות הדפוס והשיווק של הספרים נשתכללו עשרות מונים. גם מלאכת התרגום נעשתה קלה יותר, כתוצאה מלימוד עצמי ואקדמי של לשונות של אומות שכנות.

  2. כתבי-עת. נראה, כי הפצת המידע באמצעות כתבי-העת החדשים נתנה תנופה עצומה לצבירת הידע על הנעשה במקומות שונים ומרוחקים.

  3. חליפת המכתבים, האפיסטולריה. הדרך הישנה והטובה של חליפת מכתבים בין מלומדים משני עברי האלפים או הימים המשיכה להתקיים גם לעת זאת, אלא שעתה היא היתה מקובלת על שכבות רחבות יותר. נכיר את אלפי המכתבים שהחליפו ביניהם האחים וארי ואת מכתביו, המעטים אך החשובים, של בקאריה עם וולטיר, דידרו, ד,אלמבר, מורלה ושאר גדולי עולם.

  4. דיווחי תיירים. מצוים בידינו תיאורים מופלאים של תיירים, אשר תרו את איטליה לאורכה ולרוחבה והתרשמו ממנה עמוקות. הבולטים מביניהם היו מונטסקיה, דידרו, דיויד יום וגיבון, אך היו גם רבים אחרים.

  5. מפגשים פיזיים. רבות עוד ידובר על הביקור ההיסטורי של בקאריה בפריז. מפגש זה היה קצר, אך פורה ומפרה, והוא משמש את אחת מגולות הכותרת בדבר נקודות המפגש בין הנאורות של צפון איטליה ושל צרפת. גם הקשרים של פאולו פריזי עם מדעניה של פריז, לונדון, אדינבורו, ברן

ופירנצה לא ייגרעו.

 

השאלה המרכזית במחקר זה היא באיזו מידה פייטרו וארי, בקאריה ושאר חבריהם השפיעו על קבלת ההחלטות ועל מדיניות הרפורמות בלומברדיה בתקופתם. שאלה שניה חשובה היא עד כמה הם השפיעו, אם בכלל, על זרמי הנאורות הפריזאית, הלונדונית או הסנט-פטרבורגית. ועוד שאלה חשובה: פרופ' דונאטי סבור, כי דוכסות מילנו היתה מרכז גדול באותה עת בשלושה תחומים. ראשית כל, הכנסיה האמברוסיאנית היתה הארכידיוקזה הגדולה ביותר בעולם הקתולי; שנית, היא היתה מרכז כלכלי וצומת דרכים חשוב ביותר בדרום אירופה; ושלישית, היא היתה למרכז רוחני גדול ומתעורר. האמנם כך? נראה בהמשך.

 

0 תגובות
לגדול באור
14/01/2014 17:41
ציפי ארצי
מיכל בוקר, פעילות עם ילדים

ספר פעילות חדש לילדים: לגדול באור מאת מיכל בוקר



פעילויות ותרגילים לילדים ועצות מעשיות להורים, מורים וגננות


בספר "לגדול באור" מאת מיכל בוקר, בהוצאת הספרים "אוריון", מוגשות לכם פעילויות רבות, קצרות וקולעות, להפעלת ילדים, הן באופן אישי והן כקבוצה, בין אם אתם הורים, מורים, גננות או מנחי קבוצות. לכל פעילות יש מהות ומשמעות משלה, והיא מובילה את הילד למקומות טובים בתוכו. הפעילויות המוצעות בספר מגבירות את החיבור של הילד לעצמו ואליכם. הן מעודדות שלווה פנימית ויכולת ריכוז גבוהה יותר, מאפשרות לילד להתחבר לאינטואיציה טבעית ומגבירות את ראייתו הרוחנית. מתאים לפעילות עם ילדים מגיל שנתיים (פעילות לפעוטות) ועד בני עשרה.


הספר יעניק לכם רעיונות ותרגילים אין-ספור לבילוי זמן איכות עם הילדים, ויציע פתרונות למצבים שונים כגון התמודדות עם חרדות ופחדים, כעסים, עקשנות, שינה, שינויים ומעברים, ביטחון עצמי, בעיית השמנה ובעיות אכילה בכלל, עידוד החיבור לפעילות ספורטיבית, חיזוק הקשר בין בני המשפחה, ועוד. כל זאת תוך כדי חוויות משותפות בעזרת מרכיבים טבעיים בלבד– יסודות הטבע והרבה אהבה. כולל תרגילי מדיטציה לרפואה, פעילות לריפוי הגרון, בעיות השמנה, סוד הספורט, תנאי סביבה לאכילה, לאכול מתוך הקשבה לגוף, ממתקים, הפרעות אכילה, שינה. קלפי מודעות, ציור אינטואיטיבי, ריכוז ושלווה באמצעות מנדלות, עבודה על כעסים, פחדים וחרדות, עקשנות. 


פעילויות שונות בהן תיפוף על הגוף, פיתוח ראיית הפרטים בתמונה הגדולה, פעילות לחידוד האינטואיציה.


הספר יעזור לכם להשאיר את ילדיכם מחוברים לעולם המחשבה, הדמיון והיחס החיובי, עולם של כנות ויושר, עולם שממנו נובעים כל הרעיונות, עולם שבו אפשר להגשים את כל החלומות.

זהו ספרה השישי של מיכל בוקר, מורה ומטפלת הוליסטית, יוצרת סדרת הארגמן - מוצרי איכות לנשמה. מיכל שמה דגש על החיבור לעצמי, על מודעות עצמית גבוהה יותר תוך כדי מציאת שלווה פנימית. בין ספריה, רבי המכר "אור – מדיטציות קסומות להורה ולילד", "מפתח הסודות", ושלושת חוברות הצביעה המהפכניות "המנדלה שלי", "המנדלה שלי 2" ו"המנדלה שלי לילדים" – חוברת לצביעת מנדלות בשילוב דמיון מודרך.



תוכן הספר "לגדול באור":


תקשורת והתנהלות עם הילדים: הטלוויזיה – מלכוד ביתי, זמן משותף עם הילדים, פיתוח וחיזוק הקשר בין בני המשפחה.


בריאות: תרגיל מדיטציה לרפואה, פעילות לריפוי הגרון, בעיות השמנה, סוד הספורט, תנאי סביבה לאכילה, לאכול מתוך הקשבה לגוף, ממתקים, הפרעות אכילה, שינה.


חיבור לפנימיות: קלפי מודעות, ציור אינטואיטיבי, ריכוז ושלווה באמצעות מנדלות, עבודה על כעסים, פחדים וחרדות, עקשנות.


התחברות ליסודות הטבע: עולם הצומח, עולם הדומם, עולם המים, עולם האוויר, עולם האש, עולם האדמה, עולם החי.


התחברות לחמשת האלמנטים: יסוד העץ, יסוד המים, יסוד האש, יסוד המתכת, יסוד האדמה, תרגיל כללי להזרמת אנרגיה במרידיאנים.


איזון בעיות קשב וריכוז


פעילויות שונות: תיפוף על הגוף, לבטוח, המראה, הופעת יחיד או רבים, חיבור לצבעים, פיתוח ראיית הפרטים בתמונה הגדולה, פעילות לחידוד האינטואיציה, אהבה, הצלחה במבחן, התמודדות עם שינוי או עם מעבר, יצירת הגנה, הרחבת מעגל החברים, נתינה, קטנטנים.


חלומות מתגשמים: תרגיל להגשמת חלומו של הילד, מחשבה תחילה, החיזוק החיובי, המטרה, חיזוק כתרופה לכישלון.

 

 

לגדול באור מאת מיכל בוקר, הוצאת הספרים "אוריון", 61 עמודים, מחיר לצרכן 63 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, או דרך אתר ארגמן – מוצרי איכות לנשמה  www.argaman.info.

0 תגובות
ילדה רגילה לגמרי
14/01/2014 17:01
ציפי ארצי
רועי ישורון, הוצאת אחזת בית, סיפורים

 

הוצאת "אחוזת בית" שמחה לבשר על צאת הספר

 

ילדה רגילה לגמרי


 

מאת

רועי ישורון

* * * * * *

(188 עמ', 98 ש"ח)

 

 

מבעד להומור הפרוע ולדמיון המבריק שמאפיינים את קובץ הסיפורים "ילדה רגילה לגמרי", ניכרת אהבתו הגדולה של רועי ישורון לסיפוריו הקצרים של אתגר קרת ולמערכונים של החמישייה הקאמרית. את עשרות הסיפורים המצחיקים והאבסורדיים שכתב במשך כחמש שנים מאכלסים לא רק גיבורים בשר ודם שמתמודדים עם מצוקות ודילמות יומיומיות, אלא גם חיות, עצים ואפילו אלוהים שמתקבל (בקושי) לעבודה בבנק. דרך סיפורי הקובץ בוחן ישורון מערכות יחסים שונות – בין גבר לאישה, בין הורה לילד ובין אדם לאלוהיו – ומציג את הקיום האנושי והישראלי באור מקורי ומפתיע. למשמעות החיים, למשל, קוראים שִמחה בֶּניסְטי, והיא צעירה מובטלת שאוהבת לישון ולאכול קרקרים.

 

נדמה שהכול אפשרי בעולמו של ישורון: מעלית קסמים שמעלה לגן עדן משלוחי חומוס וג'חנון, איש קטן שמדבר בראשה של אשת עסקים, גבר שזוכה בחיי נצח, ילד שיודע לעוף, וצאצאית למשפחת נחשים שבטוחה שהיא תולעת. הקסם בסיפורי "ילדה רגילה לגמרי" טמון בשילוב שבין קונקרטי למומצא, בין ריאליסטי לסוריאליסטי ובין מציאות לבדיה. כפי שאומר אחד מגיבורי הספר, שרוצה להיות סופר: "עשיתי חזק עם הידיים והתחלתי לעוף. איזו פתיחה נהדרת. דמיון פרוע, הרמוניה, איזון טונאלי, זיקה דתית, אפילו שבירת מוסכמות. את הכול היא מכילה, השורה הבודדת הזאת."

 

רועי ישורון הוא איש עסקים, יזם חברתי ובנו של במאי הקולנוע צפל ישורון ("נועה בת 17"). "ילדה רגילה לגמרי" הוא ספרו הראשון.

 

 

 

 

 

רועי ישורון: הערות ביוגרפיות

 

רועי ישורון נולד בתל אביב בשנת 1975, וכיום הוא מתגורר בהוד השרון עם אשתו יהודית ושתי בנותיו, שירה ויעלי. אביו, יצחק צפל ישורון, הוא תסריטאי ובמאי סרטים מוערך ("נועה בת 17"); וסבתו, טובה ישורון-ברמן, היתה ממקימי קופת חולים של ההסתדרות הכללית.

 

כבן לתסריטאי, חיידק הכתיבה דבק ברועי בגיל צעיר, אולם הוא פנה דווקא לקריירה בתחום העסקי. בגיל עשרים ושלוש מונה לסמנכ"ל בית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של יואל גבע, ובגיל עשרים ושבע הקים את חברת הייעוץ וההדרכה Marketwise, בה הוא משמש כיו"ר עד היום.

 

במקביל לפעילותו העסקית, רועי הוא יזם ופעיל חברתי. בשנת 2007 זכה באות ראש עיריית תל אביב-יפו למתנדב המצטיין, על תרומתו לקהילה. בשנת 2013 הקים את הפרויקט הארצי "התנדבות משפחתית", המעודד משפחות ישראליות להתנדב ולתרום לזולת.

 

קובץ הסיפורים "ילדה רגילה לגמרי" הוא ספרו הראשון.

 

התרשמותי: קראתי את הספר כמעט ברצף, למרות שניתן לקרוא את הספר ב"יחידות בודדות", כל סיפור בזמן אחר. הסיפורים, חלקם מצחיקים, חלקם מרגשים ואחרים ציניים, לעתים אינם מרפים מהקורא גם לאחר שסיים לקרוא אותם. היו סיפורים שגרמו לקחת אתנחתא בסיום קריאתם, מתוך הרצון להמשיך ולצלול ברבדים הנוספים הקיימים בסיפור. לאוהבי הסוגה של סיפורים קצרים, הספר מומלץ בחום !!!!

0 תגובות
« הקודם 1 2 ... 10 11 12 13 14 ... 33 34 הבא »