משפחת ג'ניוס

משפחת ג'ניוס

מאת: גבי אשר

עורך: עמרי הרצוג

סידרת מלח מים

הוצאת פרדס

*******

199 עמודים,  69 ש"ח

ג'ניוס היא חברת תוכנה ישראלית גדולה. היא אינה משפחה, על אף שהיא מכונה כך בימי הגיבוש של העובדים או בפתקים המצורפים למתנות החג. בכל זאת, האנשים שעובדים בה מבלים זה עם זה יותר מאשר עם ילדיהם או עם חבריהם. הדמויות שעובדות תחת אור הניאון מקיימות יחסי עבודה מקצועיים, אך מאחוריהן רוחשים תשוקות ועלבונות, נאמנויות ורדיפות כוח, רגעי משבר וחסד. 

שנים-עשר הסיפורים של משפחת ג'ניוס מישירים מבט מפוכח, מפעים בדקות האבחנה שלו, אל עולם העבודה הישראלי ואל הדמויות שמאכלסות אותו: המנכ"לית והמתכנתים, מנהלי הצוותים והמזכירות, המנקות ומנהלות כוח האדם. הם נוגעים ללב, מצחיקים או מאיימים, כשהם מתבוננים בתמונות קצרות משגרת המשרד: עובד שממתין לקידום שלעולם לא מגיע, מנהל התמיכה שנוסע לחו"ל יותר ממה שנחוץ, מנהל בכיר שפוטר ונזקק לחסדיו של יריב נושן, המנקה שפוגשת את הסמנכ"ל בנסיבות יוצאות דופן, מנהלת כוח האדם שסוגרת חשבונות עם מועמד מבטיח.

אולם משפחת ג'ניוס אינו מספר רק על עולם ההיי-טק ועל היצרים שפועלים בו באופן גלוי וסמוי. הוא משתמש בו כדי לפענח בעדינות את הקוד של הישראליות עצמה ואת מערכות היחסים שהיא מפעילה.

במשפחת ג'ניוס מזדהרות יכולותיו של גבי אשר כמספר. הוא מזהה בדיוק כירורגי נדיר את צפונותיהם של דמויותיו ומתחקה באמצעותן אחר חומרי החיים עצמם: על המריר והמתוק, על הכאב, החמלה ואפשרות התיקון שהם מאפשרים.

ספרו הקודם, זיכרון כמעט מלא (פרדס, 2015), זכה לשבחי הביקורת והקהל.

גבי אשר עובד כ-25 שנה בחברות היי-טק במגוון תפקידי פיתוח וניהול. מזה כשנה הוא ברילוקיישן בסינגפור מטעם החברה בה הוא עובד בשש השנים האחרונות.

הסיפורים נכתבו בהשראת ניסיונו האישי וחוויותיו מעולם ההיי-טק.

ההיי-טק הישראלי הוא סיפור הצלחה. הוא מכיל את כל מגוון פניה של החברה הישראלית. הוא נוצץ, הוא משלם משכורות נדיבות. הוא הקטר המושך אחריו את הכלכלה הישראלית.

בהיי-טק הישראלי התחושה – והאמת יש לומר – שהשמיים הם הגבול, אם אתה מוכן לעבוד קשה ולשלם את המחיר.

אולם אי אפשר להתעלם מהצדדים האפלים של העולם הנוצץ הזה. חברות ארוכת שנים, אבל תלוית מיקום. אחרי שתחליף את מקום העבודה, היא הייתה כלא הייתה.

אי אפשר להתעלם מהקלות והאכזריות בה מפוטרים עובדים. גבי אשר פוטר בגיל 49, ישב בבית במשך ארבעה חודשים, וניהל פגישות אין ספור עם מכרים וחברים בניסיון לקבל עזרה.

אי אפשר להתעלם מתחושת האי וודאות המונחת כחרב על הצוואר, אווירת הניכור, הניצול והיחס המחפיר כלפי העובדים שאין להם קיום כבני אדם והם מכונים "משאב אנוש" או "ראש", מהסיוט הטמון בנסיעות לחו"ל, שהן לכאורה הדובדבן שעל הקצפת, מהמשכורת הגלובלית המחייבת את העובד להיות זמין 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע ועוד ועוד.     

משבחי הביקורת על ספרו הקודם-זיכרון כמעט מלא

"ספרו של גבי אשר מתחקה בפרוזה צלולה אחר המסתורין המתעתע של הזיכרון האנושי, ומוביל את הספרות העברית למחוזות יחודיים ומעוררי לב".                 עודד וולקשטיין

"גבי אשר הוא סופר בעל טביעת עין, יודע לחדור לנפש הבריות וחומרי כתיבתו שונים בדרך כלל מאלו של רבים אחרים".                                   ירון אביטוב, הארץ ספרים

"זיכרון כמעט מלא הוא ספר קטן, רגיש וטעון. מומלץ".             דוד שמחון, עולם קטן

"הטלטלה הנפשית שעוברים הילדים מתוארת על ידי הסופר בצורה עדינה ורגישה כל כך, עש שהופתעתי מאוד לקרוא על הכריכה האחורית שמדובר בספר ביכורים. יש סיכוי שבעיד כמה שנים נמצא את השאלה הבאה במבחן הבגרות בספרות מורחב- סמל התרנגול בספרו של גבי אשר "זיכרון כמעט מלא" ובספר "תרנגול כפרות" של אלי אמיר- השווה, נמק והסבר."

           ענת שפירא לביא, ד"ר לספרות עברית, סופרת, עורכת, מרצה ומנחת סדנאות

הספר נבחר לחמישייה הפותחת של מועדון הקוראות של אתר סלונה " הספרים שעשו לנו את השנה – סיכום 2015"

גבי אשר- הערות ביוגרפיות

גבי אשר, 55, נולד וגדל ביהוד. בן עשירי במשפחה בת אחד-עשר אחים ואחיות. הוריו עלו ארצה מאיזמיר בשנת 1959 עם שבעת ילדיהם הראשונים. המשפחה השאירה מאחוריה רכוש רב שצברה בזכות עסקי המסחר של האב. בארץ הקים האב את "קונוס"- מפעל למוצרי נייר שהיה  המפעל הראשון באזור התעשייה של יהוד.

אמו, נצר  למשפחת אשכנזי, עמה נמנו הרבנים הראשיים של איזמיר, הקדישה את חייה  לגידול הילדים. בגיל עשר וחצי התייתם גבי מאמו, שנהרגה יחד עם דודו בתאונה מחרידה, והוא גודל על ידי אחיותיו הגדולות. בצעירותו למד בישיבת נחלים, ואת שירותו הצבאי עשה במסגרת ישיבות ההסדר. הוא נישא בגיל 25, ואב לשלושה בנים.

בעברו היה במשך שנתיים חבר קיבוץ מירב, על הר הגלבוע. עד לפני כשנה התגורר בנתניה. כיום הוא חי בסינגפור.

החל לכתוב בגיל 15 והתמקד בשירה. בתחילת שנות השמונים השתתף בסדנת כתיבה יוצרת בהנחייתו של המשורר משה בן-שאול ז"ל, ברובע היהודי בירושלים.

בתחילת שנות האלפיים, כששהה עם משפחתו במשך ארבע שנים בוינה במסגרת שליחות מטעם חברת הייטק, התחיל לכתוב סיפורים. שניים מהסיפורים פורסמו במוסף "שבת" של מקור ראשון.

סידרת "מלח מים" – הוצאת פרדס

'מלח מים' היא סדרה חדשה לפרוזה עברית מקורית מבית פרדס הוצאה לאור. בסדרה זו אנו מבקשים לתת במה לספרות רעננה וחדשנית מאת כותבים המבקשים לספר סיפור, ולעשות זאת בקולם שלהם. המלח והמים הוא מה שישנו לפני שנוסף כל השאר, לפני שתובל ושויף וגוהץ בקצוות. איננו מבקשים לביית את הפרא העומד בשערי השפה, אלא לשמוע את קולן והדן של המלים הצומחות מן המקום, מבלי לגזום, מבלי לשתול את הסיפור באדמה אחרת, בשפה אחרת, בפיו של גיבור אחר. 

את כותבי הסדרה מלווים טובי העורכים: סמי ברדוגו, עינת יקיר, עמיחי שלו, עמרי הרצוג,  יותם שווימר ועוד. 

הספרים שיצאו בסדרה: "שימורי אהבה" מאת ענבר אשכנזי, "אישוליים" מאת אלי שמואלי "זיכרון כמעט מלא" מאת גבי אשר, "בכוונה תחילה" מאת שלמה אריאל, "מר עכבר" מאת גדעון הרן, "בתוך הבטן של הדג" מאת טלי כהן צדק, "החקלאי" מאת רגב הרוש, "להחיות דברים דוממים" מאת חגית גרוסמן, "השבח לשכול" מאת ליאור קסוס, "לראות לויתן" מאת רון דהן, "חבלי הלידה של הירח" מאת כנרת רובינשטיין, "עד שתתחילי לדבר" מאת גליה תנאי, "אולי אלד קשת" מאת הדס מזרחי, "מר למפל" מאת גדעון הרן ו"או שכספך יוחזר" מאת תומר גרדי, "היה היה ולא היה" מאת מיכל קירזנר-אפלבוים.