עדים דוממים

סיפורם של חפצים מאוספי יד ושם

מאת: חביבה פלד-כרמלי

הוצאת יד ושם

* * * * * *  

(272 עמודים, 148 ₪)

חפצים פשוטיםהם עדים דוממיםהמנציחים סיפורי חייםשלמים. בספר עדים דוממיםמוצגים הסיפורים שמאחוריהחפצים, בניסיון לשמרולהנציח את חייהםשל בעליהם ואת נשמתם.החפצים הם בעיקרםיומיומיים ולכאורה חסריחשיבות, ומבעדם מצטייריםהאנשים עצמם,בעליהם שלהחפצים, שרבים מהםאינם עוד ביןהחיים. בשל הנסיבות המיוחדותשל השואה, משמעותם שלהחפצים האישיים האלהמועצמת מעבר לערכםהאישי-הפסיכולוגי וההיסטורי,שכן הם בבחינתעדים לדורות הבאים, המספרים בדממהעל פיסות חייםשנקטעו ועל רסיסיזיכרונות המבקשים להישמר,וככאלה יש בהם כדי להאיר פינותאנושיות ייחודיות וחד-פעמיות, לתעדן ולהנציחן.

כך הוא ספרהמתכונים שכתבו עובדותהכפייה במחנה רוונסבריק,שהועסקו במפעל שלחברת "סימנס". האסירותהתמודדו עם הרעב באמצעותשיחות על מאכליםושחזור מתכונים, לא אחתגם פרי דמיונן.על גבי ניירותשל חברת"סימנס", שאותם גנבומהמפעל, הן כתבומתכונים שנהגו להכיןבבית, ואיגדו אותםלכלל ספר. ספרהמתכונים הזה נשמרבידי אחת מניצולותמחנה רוונסבריק, אשרהתקשרה אל מחלקת החפציםשל המוזאון לתולדות השואה ביד ושםוהודיעה: "יש ליספר מתכונים שכתבתיבמחנה רוונסבריק". זאת הייתהאחת מפניות רבות,בטלפון ובכתב, המגיעותליד ושם מניצוליהשואה או מקרוביהם,המבקשים או המתבקשים למסורלמשמרת עולם פריטאו חפץ שהגיעמשם, מן התופתשל תקופת השואה, לכאן  -אלהחיים החדשים שנבנובמדינת ישראל.

במשך שניםרבות, מרבית ניצוליהשואה לא היו מודעים למלואערכו הלאומי שלהחפץ המצוי ברשותם: מסרק, גזיר נייר, בובה,רישום או ערכתתפירה. לדידם היוהחפצים חלק מדרכםהאישית לשימור זיכרונם שלבני משפחה שנרצחוושל קהילה שחרבה.רק מקצת הניצוליםפנו מיזמתם לידושם וביקשו למסור אתהפריטים שבידיהם, מתוךרצון לשַׁכְּנם במקוםמוגן שבו יספרואת סיפור השואהלדורות הבאים. כך, חנוכייה שהוצבה עלאדן חלון שלבית יהודי בגרמניההנאצית, שעל גבתצלומה נכתב: "יהודהתחיה לעד", נהפכה לסמלשל ניצחון רוחהאדם.

צוותמחלקת החפצים שלהמוזאון ההיסטורי שליד ושם, בניהולהשל חביבה פלד–כרמלי,יזם פעולות איסוף ויצאלא אחת אלבתיהם של ניצולים,אל קרובי משפחתםשל נספים ואףאל אתרי רצחוגטאות באירופה, במטרהלחפש פריטים אותנטיים,שרידים של הסבלהאנושי, שהם בבחינתמצבה לנספים.  בתהליכי חיפושמורכבים ומרתקים, הגיעו אלחפצים מְסַפְּרִים:

אלהמסרק שסייע לבעליולהיאחז במשך כמהרגעים ביום בשגרתהעבר של היגיינהאישית; אל הנעל הזעירהשל התינוקת, שעלסולייתה נרשם תאריךרציחתה, עם מאותילדים יהודים נוספים שנרצחובאותו יום; אל הבובהשנישאה בידיו שלפעוט לאורך מסעוהטרגי, כסמל אהובומנחם של הביתהחם שנעזב, אך גם,ללא ידיעת הילד,כמחבוא מאולתר לנכסיההכספיים האחרונים שלמשפחתו.

היטיב לבטאזאת הכנר שלמהמינץ, שניגן בכינורושל מוטל'ה, נערשנרצח בשואה, וכךכתב" "כינור, זוהי נשמתושל אדם.אם לקחת אתכינורו לקחת אתנשמתו. הילד אבד,אך הכינור נשאר.אני בטוח שתשמרוהיטב על נשמתו שלילד זה"

.

אוסף החפציםמונה כיום למעלה מ-27,000 פריטים שנאספו במשך השנים.

לפנישהספר ראה אורהלכה לעולמה המחברתחביבה פלד–כרמלי, לאחרמאבק ממושך במחלתהסרטן.

אויש